בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לפיצוי בעסקת מכירה של מגרש בשטח של 680 מ"ר, שיועד להימכר תמורת 16.9 מיליון שקל. התובעים, טענו כי הצדדים החלו לנהל משא ומתן ונשלחו מספר טיוטות של הסכמי מכר בין עורכי הדין. עם זאת, סגנית הנשיא, השופטת חנה פלינר קבעה כי לא מדובר בהסכם מחייב בן הצדדים.
בנובמבר 2020 החל משא ומתן בין התובעים, כרוכשים פוטנציאלים, לבין הנתבעים, באמצעות נציגם בני עדוי. בתביעתם טענו התובעים כי הנתבעים פעלו לסיכול העסקה מטעמי כדאיות כלכלית. מנגד, הנתבעים טענו כי הפרישה מהמשא ומתן הייתה כדין, ובהתאם לתנאי המסגרת, מכיוון שבאותו שלב לא התגבשו היסודות הדרושים לחתימה על הסכם מחייב. בנוסף, הנתבעים ציינו כי רצונם לבנות בעצמם על המקרקעין וחוסר האמון ששרר בין הצדדים תרמו להחלטתם לסגת מהעסקה.
אלי אלעזר ניניו (התובע) לא ביקש את אכיפת ההסכם שהתגבש לטענתו, אלא טען כי מדובר במקרה המצדיק פסיקת פיצויי קיום בגין מניעת הרווח שהיה צפוי להם אילו ההסכם היה נחתם. לטענתו, רווח זה נאמד בסכום של למעלה מ-11 מיליון שקל, אך לצורכי אגרה הועמדה התביעה על סך של 4 מיליון שקל.
מנגד טען המוכר כי המשא ומתן התנהל מלכתחילה במסגרת תנאי אשר אפשרו ניהול משא ומתן במקביל עם גורמים נוספים, וקבעו במפורש כי רק חתימתם של הנתבעים על הסכם סופי תחייב אותם. בנוסף, טענו הנתבעים כי גם ללא אותם תנאי מסגרת, המשא ומתן לא הבשיל לכדי הסכם מחייב, מאחר שנעדרו ממנו גמירות דעת ומסוימות. על כן, לטענתם, פרישתם מהמשא ומתן נעשתה בתום לב ואינה מקנה לתובעים כל זכות לפיצוי.
הכנה מדויקת ומקצועית לתיקים:
השופטת פלינר קבעה כי "לא היה ולא נוצר הסכם בין הצדדים, והנתבעים לא יחשבו שנהגו בחוסר תום לב אם לא נחתם ההסכם על ידי שני הצדדים". מדובר בטיוטת חוזה שנועדה לצורכי משא ומתן בלבד. תוך שכל צד רשאי לנהל מו"מ במקביל. כמו כן, הובהר כי גמירות דעת תבוא לידי ביטוי אך ורק בחתימה על הסכם סופי ומחייב".
התובעים טענו כי הבהירו את עמדתם לפיה הנתבעים לא היו רשאים לנהל מו"מ מקביל עם רוכשים אחרים, במיוחד כשהנתבעים לא ציינו באופן מפורש כי מתנהל משא ומתן נוסף במקביל עם רוכשים אחרים. עם זאת, השופטת ציינה כי לאור ניסיונם העשיר של התובעים בתחום הנדל"ן היה עליהם להבין שהם לא חתמו על הסכם בעל תוקף מחייב.
השופטת פלינר ציינה בפסק הדין: "העדרה של החתימה מצביע על העדר גמירות דעת של הצדדים לראות בטיוטה הסופית חוזה מחייב. האם עלה בידי המבקשים להוכיח כי על אף העדרה של חתימה, גמרו הצדדים בדעתם לראות בטיוטה הסופית הסכם מחייב? דומה שלא עלתה בידם כזאת".
העסקה לא דווחה לרשויות מיסוי מקרקעין, ולא שולם בגינה אף לא שקל אחד:
לפיכך, השופטת חנה פלינר סיכמה כי, משנקבע שהנתבעים היו רשאים לפרוש מהמשא ומתן בשלב שבו נשלחה הודעת הביטול, אין מקום לדון בנזק הנטען. זאת במיוחד לאור העובדה שהסעד שהתבקש היה פיצויי קיום.
השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובעים בתשלום הוצאות המשפט, כולל הוצאות העדים (ככל שהיו) והוצאות התמלול. בנוסף, נפסק כי התובעים יישאו בשכר טרחת עורכי דינם של הנתבעים בסכום של 150,000 שקל.
Comentarios