top of page
בית הדין לעבודה: המכללה למינהל נגד ארגון הסגל - המרצים יחויבו בדיווח נוכחות
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט האזורי לעבודה בתל-אביב הכריע בסכסוך קיבוצי מתמשך בין המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בתל-אביב לבין ארגון הסגל האקדמי של המסלול האקדמי המכללה למינהל, סביב השאלה האם פסק בוררות מחייב את כלל המרצים לדווח נוכחות מסודרת. בפסק הדין קבעה השופטת קארין ליבר-לוין (בצילום) כי יש לקבל את בקשת המכללה ולדחות את בקשת הארגון. בית הדין הדגיש כי לפי קביעת הבורר "דיווח על נוכחות כולל דיווח על היעדרות ולהיפך", וכי חובת הדיווח קשורה באופן ישיר


הנשיא מגבה את שירי היימן: מציב גבולות ומטיל הוצאות על בקשות פסלות
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט העליון קבע כי בקשות לפסילת שופטים אינן יכולות להפוך לכלי דיוני שגרתי. בהחלטה שפרסם הנשיא יצחק עמית הודגש כי שימוש בלתי מבוסס בהליכי פסלות פוגע במשאב השיפוטי. לכן נדחתה בקשת פסלות והמבקש חויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 שקל לאחר שנמצא כי הבקשה חסרת בסיס ממשי. בפסק הדין כתב הנשיא יצחק עמית כי הערעור נסב על החלטת סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בקריות, השופטת שירי היימן (בצילום), אשר דחתה בקשת פסלות שהוגשה נגדה. עמית קבע כי אין יסוד לטענ


תביעה לביהמ"ש: מנכ"לית הלשכה טוענת להתעמרות מצד עמית בכר
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום בראשון לציון התבקש לדון בתביעה בסך 480 אלף שקל שהגישה מנכ״לית לשכת עורכי הדין, עו״ד אושרת תגר (בצילום), נגד יו"ר ועדת הביקורת בלשכה, עו״ד נור רסלאן. בתביעה נטען כי רסלאן פרסמה נגדה האשמות כוזבות כחלק מ"סיכול ממוקד תעסוקתי ומקצועי" שנועד, לדבריה, להביא להדחתה מתפקידה, על רקע הסכסוך שהתגלע בינה לבין ראש הלשכה, עמית בכר. לפי כתב התביעה, מאחורי המהלך עומד בכר עצמו. תגר טוענת כי רסלאן "רקחה עלילת דם מופרכת" נגדה ופעלה כ"כלי שרת בידי גורמים פוליט


פס"ד בעליון: הקלה לנושים במימוש זכות קיזוז בהליכי חדלות פירעון
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט העליון קיבל פה אחד את ערעורה של שופרסל והפך את החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרת הליך חדלות פירעון שעסק במימוש זכות קיזוז כספית. פסק הדין ניתן בהרכב של שלושה שופטים, ובראשו השופט דוד מינץ, לצדו השופטים אלכס שטיין ורות רונן, כאשר עו״ד יניב דינוביץ, הנחשב לעורך דין ותיק ומבריק, היה בין הדמויות הבולטות במאבק המשפטי שהתנהל סביב הסוגיה. התביעה נולדה במסגרת הליך חדלות פירעון שבו ביקשה שופרסל לממש זכות קיזוז כספית מול החברה החייבת. החברה החייבת היא חברת ג


כדורסלן עירוני נס ציונה: פציעת כתף במהלך אימון תוכר כפגיעה בעבודה
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בתביעתו של שחקן הכדורסל עמית בסן נגד המוסד לביטוח לאומי, לאחר פציעת כתף שאירעה במהלך אימון קבוצת עירוני נס ציונה בליגת העל. בסן ביקש מבית הדין להכיר בפגיעה כתאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. את פסק הדין נתן השופט תומר סילורה (בצילום) בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. התביעה עסקה בשאלה האם הפגיעה בכתפו הימנית של עמית בסן, שנגרמה במהלך אימון הקבוצה, מהווה פגיעה בעבודה והאם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק הרפ


השופט אלטרזון האריך צו הגנה נגד בן זוג ששב לדירת המגורים לאחר פרידה
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דן בבקשה לצו הגנה במסגרת סכסוך בין בני זוג לשעבר, הורים לילדים קטינים, לאחר הידרדרות משמעותית ביחסים בין הצדדים. הבקשה הוגשה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, לאחר שהאישה טענה כי התנהלות בן זוגה לשעבר אינה מאפשרת לה לנהל חיים תקינים בבית המשותף עם ילדיהם. פסק הדין ניתן בידי שופט בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, ירון אלטרזון (בצילום). מההחלטה עולה כי השופט בחן את התשתית העובדתית והמשפטית באופן שקדני, תוך ניתוח מפורט של ההתכתבויות


השופט עודד מאור הפך את החלטת השלום: שם החשוד בפגיעה בעטרי ייחשף
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט עודד מאור (בצילום), הפך את החלטת בית משפט השלום וקיבל את ערעורה של שי־לי עטרי ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. בהחלטה נקבע כי ניתן לפרסם את שמו של החשוד באונס, בניגוד להחלטה הקודמת שאסרה זאת עד כה. ההחלטה המקורית ניתנה בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופטת רוית פלג-בר דיין, אשר הורתה להשאיר על כנו צו איסור פרסום על זהות החשוד. ההכרעה התבססה בין היתר על מסמכים פסיכולוגיים שהוצגו לבית המשפט ונועדו להצביע


בית המשפט העליון קבע: שכר הטרחה לעורכי הדין קוצץ ב־50%
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט העליון שם סוף לפרשה משפטית שנמשכה שנים סביב טענות לניצול הזדמנות עסקית בחברת האחים חג'ג' ייזום נדל"ן. בפסק הדין נדחה ברובו ערעורו של בעל המניות חיים חזקי על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הפחיתה במחצית את סכומי הגמול לתובע ושכר הטרחה לעורכי דינו שנקבעו במסגרת הסדר פשרה בתביעה הנגזרת. פסק הדין נכתב בידי השופט עופר גרוסקופף ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב. גרוסקופף נחשב מומחה לדיני תאגידים ושוק ההון, כבוב כיהן בעבר בבית המשפט


המחוזי בתל אביב: וואן זירו ישלם 16.5 אלף שקל בהליך על פרסום הלוואות
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעסקה בפרסום הלוואות באתר וואן זירו הבנק הדיגיטלי בע"מ ללא אזהרה כנדרש בדין. במרכז ההליך עמדה הטענה כי הבנק עודד נטילת אשראי מבלי לכלול את נוסח האזהרה המחויב בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). ההליך התקיים בפני השופטת נועה גרוסמן, שופטת ותיקה בבית המשפט המחוזי, שבחנה את גבולות חובת האזהרה הקבועה בסעיף 5(ג) לחוק, המחייבת לציין כי אי־עמידה בפירעון הלוואה עלולה לגרור ריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל. לפי הנטע


בני זוג הציבו מיגונית כדי להגן על ילדיהם - עיריית ת"א הגישה כתב אישום
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום בתל אביב דן בתיק תכנון ובנייה המתנהל מול עיריית תל אביב-יפו באמצעות הוועדה המקומית, לאחר שהעירייה הגישה כתב אישום נגד תושב שהציב מיגונית בחצר ביתו ללא היתר בנייה, אף שלטענתו מדובר במיגונית מצילת חיים שנועדה להגן על בני משפחתו בתקופת מלחמה. ההליך מתקיים על רקע המלחמה עם איראן וירי טילים בליסטיים, שבמהלכם נהרגו עשרה בני אדם ונפגעו עשרות. במסגרת ההליך דחה בית המשפט את בקשת בני הזוג לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם, וקבע כי גם מיגונית שהוקמה לצורכ


אחרי 13 שנה: רשמת ההוצאה לפועל מחקה כ־443 אלף שקל בתיק מזונות
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , רשות האכיפה והגבייה עמדה במרכז החלטה חריגה בתיק הוצאה לפועל ותיק, שבו חוב מזונות שנפתח לפני יותר משלוש עשרה שנים תפח מסכום של 77 אלף שקל לכמעט 800 אלף שקל, עד שנבחן מחדש במסגרת בקשת החייב להפחתת ריביות שנצברו לאורך השנים. בפסק הדין שניתן לאחרונה קבעה רשמת ההוצאה לפועל דקלה קליין-יונה (בצילום) כי יש לבחון לא רק את עצם קיום החוב אלא גם את אופן ניהולו. הרשמת הדגישה כי התנהלות הצדדים לאורך זמן ממושך היא מרכיב מהותי בהכרעה בדבר חיובי ריבית פיגורים מצטברים. התי


העליון רמז להילטון להשאיר את 25 אלף השקלים שנפסקו בתביעות קטנות
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט העליון שם סוף למחלוקת סביב פינוי המפונים ממלון הילטון תל אביב, וקבע הלכה עקרונית בדיני הפליה. פסק הדין דחה את ערעורו של שי לוי, מפונה מקריית שמונה, ואימץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שביטל את הפיצוי שפסקה הרשמת הבכירה הלנה בורוכוביץ' ליטוין בבית המשפט לתביעות קטנות, אף שבפועל גם המחוזי וגם העליון ציינו כי ראוי שהסכום שפסקה יישאר בידי התובע. התביעה נולדה לאחר מתקפת שבעה באוקטובר, כאשר שי לוי ובנו פונו מקריית שמונה למלון הילטון בתל אביב בהפניי


חופש העיתונות ניצח: ביהמ"ש בעפולה דחה תביעת לשון הרע נגד "הארץ"
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום בעפולה דן בתביעת לשון הרע שהוגשה נגד עיתון הארץ בעקבות סדרת כתבות שייחסו לארגון "בוחרים במשפחה" תמיכה פוליטית במפלגת נעם. התביעה כוונה לפיצויים כספיים בטענה לפגיעה ציבורית, תדמיתית ותפקודית רחבה, שנגרמה בעקבות הפרסומים והכותרות שפורסמו לציבור הרחב. על פי פסק הדין, בטכניון התקיים אירוע השקה להקמת תא סטודנטים של "בוחרים במשפחה", ולאחריו פרסם הנתבע כתבה תחת הכותרת "תומכי נעם מחפשים דריסת רגל באקדמיה". בהמשך פורסמו כתבות נוספות שקשרו בין הארגון


ביהמ"ש אישר את פסק הבוררות: עיזבון וינרוט יחויב בתשלום של מאות מיליונים
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות שניתן לאחר סכסוך אזרחי ממושך בין יורשי עו״ד ד״ר יעקב וינרוט ז״ל לבין האחים משה ומנדי גרטנר, וקבע כי החיוב הכספי שנפסק יחול על העיזבון. לצד זאת נקבע כי שאלת חיובם האישי של היורשים, מעבר לנכסי העיזבון, תוחזר להכרעת הבורר לאחר שמיעת טענות וראיות נוספות. בהחלטתו קבע השופט דוד זילר (בצילום) כי אין מקום להתערב בפסק הבוררות בכל הנוגע לחיוב העיזבון, אולם סוגיית האחריות האישית של היורשים לא הוכרעה באופן מספק במסגרת הבו


בין אדיבות לקשיחות: אמנות ניהול הדיונים אצל השופטת דפנה ברק־ארז
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , יש שופטים שהדיון מתנהל לפניהם; ויש שופטים שכבר בתחילתו מבהירים היכן עובר הגבול. מי שנכנס לאולם שבו יושבת השופטת דפנה ברק ארז בבית המשפט העליון חש זאת מיד, לא בדרמה או בהרמת קול, אלא באופן ניהול הדיון. השאלות קצרות, החיתוכים מדויקים, והמסר ברור: בית המשפט אינו רק מאזין לטיעונים, אלא בוחן אם הם עומדים במבחן האחריות המשפטית והציבורית. יש תחושה חזקה אצל כל מי שנכנס לאולם. מדובר בשופטת שמנהלת את הדיון בקשיחות כשצריך, באדיבות כשאפשר וברגישות כשהיא נדרשת. אולם ב


המיליונר קבע: שקל אחד בלבד בצוואה למתנגדים. בית המשפט פסק מיליונים
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע השבוע כי אלמנתו של איש עסקים ישראלי מוכר, שהונו נאמד במאות מיליוני שקלים, איבדה את זכויותיה לפי צוואת בעלה לאחר שהגישה תביעה רכושית נגד עיזבונו, אך תקבל כ־5.9 מיליון שקל מכוח זכויות שנוצרו במהלך החיים המשותפים. פסק הדין מסיים סכסוך ירושה מורכב שנמשך שנים. הבסיס להכרעה הונח כבר בבית המשפט לענייני משפחה, שם קבע השופט ארז שני כי עצם הגשת התביעה הפעילה את תניית הסילוקין. בפסק הדין הודגש עקרון היסוד שלפיו "מצווה לקיים את דברי המת"


עורכת דין נתבעת בסך 884 אלף שקל בטענה לרשלנות בעריכת צוואה
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט השלום בתל אביב, נדרש לתביעה כספית במסגרתה נטען כי עורכת הדין שרון כץ מרמת השרון התרשלה בעריכת צוואת הורי התובעת אורית זהר ברקת מהרצליה, וכי בשל ניסוח שגוי הוכר אח נוסף כיורש, בניגוד לרצון ההורים ולכוונת החלוקה המקורית כפי שנטען בכתב התביעה שהוגש. על פי הנטען, באוקטובר 2017 ערכה הנתבעת צוואה הדדית להורי התובעת, אך לא קבעה באופן מפורש וברור את זהות היורשים במקרה של פטירה שאינה משותפת. התובעת טוענת כי ההורים ביקשו להחריג לחלוטין בן מנישואיו הקודמים


עו"ד הפסיד בתביעה: ישלם 42 אלף שקל; הודעות דוברות מותרות לפרסום
מאת: שלמה בוצ'צ'ו בית משפט השלום בירושלים דחה תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד עזריאל פרידנברג נגד שורת כלי תקשורת, לאחר שהשופטת קבעה כי הפרסומים נשוא ההליך התבססו על הודעות רשמיות של המשטרה ושירות בתי הסוהר, ולכן הם חוסים תחת חסינות מוחלטת ומהווים דיווח חדשותי מותר שנעשה בזמן אמת לצורך יידוע הציבור. בפסק הדין, שניתן בידי השופטת מיקה בנקי (בצילום), הודגש כי האיזון בין זכויות יסוד מחייב הגנה על עבודת העיתונות. לדבריה, החוק מכיר בכך ש״חופש העיתונות וחופש הביטוי״ עומדים לצד הזכות לשם ט


פרסם כי משפחת הדוגמנית בר רפאלי בקריסה כלכלית וחויב ב־140 אלף שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום בבת ים קיבל תביעת לשון הרע שהגישו רפי רפאלי, אביה של הדוגמנית בר רפאלי, יחד עם בניו דור רפאלי, און רפאלי וניל בן פורת, נגד אבידן גוב, בעקבות סכסוך שכירות שהסלים למסכת פרסומים פומביים והאשמות הדדיות. בפסק הדין, שניתן החודש על ידי השופט עדי סומך (בצילום), נקבע כי הנתבע פרסם שורה של פרסומים פוגעניים אשר ייחסו לתובעים מעשים פליליים והתנהלות עבריינית כקביעות עובדתיות. השופט הדגיש כי ייחוס עבירות פליליות אינו בגדר ביקורת לגיטימית, וכי פרסום מסוג


פסיכולוגית שהתערבה בסכסוך המשמורת בין בני זוג תשלם לבעל 40 אלף שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום רחובות דן בתביעת לשון הרע שהגיש אב לאחר הליך גירושים סוער, בטענה כי פסיכולוגית שטיפלה בגרושתו השפיעה על תסקיר רווחה שנערך בבני ברק. לדבריו, נכתבו עליו דברים קשים שלא נבדקו, ללא פגישה עמו, מתוך רצון לפגוע במעמדו כהורה וביחסיו עם ילדיו בעתיד. בפסק דינו פירט השופט אריאל ברגנר (בצילום) כי המסמך שנשלח לעובדת הסוציאלית נשען על הערכה מקצועית שלא כללה בדיקה ישירה של התובע, וכי עצם העברתו במסגרת הליך רשמי העניקה לו משקל משמעותי והשפיעה בפועל על בחינ


bottom of page
