בית המשפט העליון קבע: שכר הטרחה לעורכי הדין קוצץ ב־50%
- לפני שעתיים
- זמן קריאה 3 דקות
בית המשפט העליון שם סוף לפרשה משפטית שנמשכה שנים סביב טענות לניצול הזדמנות עסקית בחברת האחים חג'ג' ייזום נדל"ן. בפסק הדין נדחה ברובו ערעורו של בעל המניות חיים חזקי על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הפחיתה במחצית את סכומי הגמול לתובע ושכר הטרחה לעורכי דינו שנקבעו במסגרת הסדר פשרה בתביעה הנגזרת.
פסק הדין נכתב בידי השופט עופר גרוסקופף ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב. גרוסקופף נחשב מומחה לדיני תאגידים ושוק ההון, כבוב כיהן בעבר בבית המשפט הכלכלי ועמית עומד כיום בראש העליון לאחר קריירה שיפוטית ארוכה.
המשמעות הכלכלית של ההכרעה היא כי חזקי יקבל גמול של 125 אלף שקל בלבד. מנגד, עורכי דינו, סיני אליאס ואיתן חיימוביץ, יקבלו יחד שכר טרחה כולל של מיליון שקל. זאת לעומת הסכומים שסוכמו תחילה במסגרת הפשרה - 250 אלף שקל לתובע ושני מיליון שקל לעורכי הדין, בנוסף להוצאות משפט בסך 150 אלף שקל.
לטענת חזקי, בעל מניות בחברת האחים חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ, בעלי השליטה - האחים צחי ועידו חג'ג', פעלו בעסקאות נדל"ן פרטיות מחוץ לישראל תוך ניצול הזדמנות עסקית שלטענתו הייתה שייכת לחברה. מנגד, לטענת האחים חג'ג', פעילותם הפרטית בוצעה בהתאם להסדר תיחום פעילות שאפשר להם לפעול מחוץ לישראל באופן עצמאי.
ההליך החל בשנת 2018 כאשר חזקי ביקש להגיש תביעה נגזרת נגד האחים חג'ג'. בשנת 2021 דחתה השופטת רות רונן, שכיהנה אז בבית המשפט הכלכלי, את הבקשה לניהול התביעה. רונן קבעה כי הפעילות בחו"ל הייתה מותרת בהתאם להסדר שנחתם בין הצדדים ולכן לא הוכח כי הופרה חובת אמונים כלפי החברה.
עם זאת, רונן קבעה עיקרון תקדימי שלפיו ניתן לייחס ניצול הזדמנות עסקית גם כאשר העסקה אינה בליבת פעילות החברה אלא רק משיקה אליה - מה שכונה בפסק הדין "המעגל השני". קביעה זו הרחיבה את גבולות הדוקטרינה בדיני החברות והעניקה בסיס להמשך הדיון בערעור.
לאחר שהוגש ערעור לבית המשפט העליון הגיעו הצדדים להסדר פשרה במסגרת הליך גישור שניהל פרופ' שרון חנס. במסגרת ההסכמות נקבע כי האסטרטגיה העסקית של החברה תשתנה ותכלול הרחבת פעילות הנדל"ן והמלונאות שלה לחו"ל, תחום שבו פעלו האחים חג'ג' באופן פרטי.
עוד נקבע בהסכם כי האחים חג'ג' יעניקו לחברה זכות סירוב ראשונה ביחס להזדמנויות עסקיות בחו"ל. מנגד, ההסדר החריג אזורים שבהם כבר פועלים האחים בפעילות פרטית. במסגרת הפשרה סוכם גם על התשלומים לתובע ולעורכי דינו, אותם סכומים גבוהים שנקבעו תחילה.
עמדת הגורמים הציבוריים שהוגשה לבית המשפט כללה הסתייגויות. היועצת המשפטית לממשלה ורשות ניירות ערך ציינו כי אינן מתנגדות לאישור הפשרה, אך הדגישו כי לא ברור עד כמה החברה אכן תפיק ערך כלכלי ממשי מהאפשרויות העתידיות לפעילות בחו"ל.
בהמשך הוחזר התיק לאישור הסדר הפשרה בבית המשפט המחוזי בפני השופט אריאל צימרמן. צימרמן אישר את הפשרה אך קבע כי סכומי הגמול ושכר הטרחה גבוהים מדי ביחס לתועלת שהוכחה לחברה ולכן החליט להפחיתם במחצית.
בנוסף קבע צימרמן מנגנון תשלומים מדורג: 35% מהסכומים ישולמו בתוך שבועיים מפסק הדין, ואילו 65% ישולמו רק לאחר שתושלמנה עסקאות נדל"ן בחו"ל בהיקף של לפחות 50 מיליון שקל או בתוך חמש שנים – לפי המוקדם.
חזקי ערער על רכיבים אלה וטען כי יש לחזור לסכומים שנקבעו בהסדר הפשרה המקורי. מנגד, העליון קבע כי המחוזי פעל בסבירות. גרוסקופף הדגיש כי אמנם קיימת תועלת כלכלית פוטנציאלית לחברה, אך קשה לאמוד במדויק את שוויה הכספי.
בהקשר זה כתב השופט גרוסקופף כי הסכומים שקבע המחוזי "עומדים על הרף הגבוה". לדבריו, כאשר קשה לכמת את התועלת הכלכלית שתפיק החברה מההליך, אין מקום להסתמך על שיטת האחוזים, אלא עדיפה "השיטה הגלובלית" המתחשבת בהשפעת ההליך על התנהלות החברה בעתיד.
עוד התייחס גרוסקופף לחוות הדעת הכלכלית שהוגשה מטעם התובע וקבע כי "על חוות דעת כזו להיערך על ידי מומחה מטעם בית המשפט - מעין בודק; לא על ידי מומחה ששכרו משולם על ידי בעל עניין בדבר".
השופט הוסיף כי "התוצאה של חוות דעת כלכלית תלויה בשורה של החלטות מקצועיות קריטיות שעל בסיסן מבוצע התחשיב". לדבריו, כאשר מומחה פועל מטעם צד להליך, הדבר עלול לאפשר "התאמה של חוות הדעת לתוצאה המתבקשת, בגדר סימון המטרה לאחר שהחץ כבר נורה".
גרוסקופף אף הדגיש כי אין לראות בעמדת המגשר לגבי גובה התשלומים "ככזה ראה וקדש". בנוסף ציין כי כלל שיקול הדעת העסקי אינו חל בסוגיית גמול ושכר טרחה, משום שלדירקטוריון החברה אין סמכות להכריע בנושא זה.
לבסוף אישר העליון את היקף התשלומים שקבע המחוזי, אך שינה את מנגנון התשלום לעורכי הדין. נקבע כי מחצית משכר הטרחה תשולם בתוך חודש, ואילו המחצית השנייה תשולם בתוך חמש שנים או לאחר ביצוע עסקאות נדל"ן בחו"ל בהיקף של 50 מיליון שקל.
תגובות