הרועה הבלגי השתחרר ותקף כלב למוות: הבעלים ישלם 30 אלף שקל
- 21 באוג׳
- זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קיבל ברובה תביעה בסך 39,900 שקל שהגישה בעלת כלב יורקשייר טרייר נגד בעליו של כלב רועה בלגי. את פסק הדין נתנה הרשמת הבכירה איריס ענבי־אוזצקיר (בצילום), לאחר שכלבו של הנתבע תקף את כלבה של התובעת בגינה ציבורית ברמת גן. הכלב שנפגע עבר טיפולים וניתוחי חירום, אך מת מפצעיו כעבור יומיים.
על פי פסק הדין, הנתבע אפשר לשני ילדיו, בני 7 וחצי ו־9, לטייל במרחב הציבורי עם כלב הרועה הבלגי הגדול. הרשמת קבעה כי ילדים בגילים אלה אינם מסוגלים מבחינה פיזית או מנטלית לרסן כלב כזה בעת תקיפה. הנתבע אף הודה כי חוסר השליטה של הילדים הוביל לכך שהכלב השתחרר ותקף את ג'וניור.
לטענת שרון בנדיאל־אסף, כלבה ג'וניור היה קשור ברצועה כדין בעת שטיילה עמו. מנגד, יוסי מימוני חלק על נסיבות האירוע, ובמוקד המחלוקת עמדה השאלה אם יש לייחס לבנדיאל־אסף אשם תורם בשל הטענה שכלבה היה משוחרר. לאחר ששמעה את הצדדים, הרשמת ענבי־אוזצקיר קיבלה את גרסת בנדיאל־אסף וקבעה כי ג'וניור היה קשור ברצועה, ולכן אין לייחס לה אשם תורם. מימוני ואשתו קיבלו בהגינותם אחריות לעצם התרחשות האירוע והביעו צער.
במישור האחריות קבעה הרשמת כי פקודת הנזיקין מטילה אחריות חמורה על בעליו של כלב שגרם לנזק, ללא צורך בהוכחת רשלנות. מעבר לכך, ענבי־אוזצקיר קבעה כי מימוני התרשל כאשר אפשר לשני ילדיו הקטינים לטייל עם כלב גדול שלא היו מסוגלים לרסנו בעת תקיפה. חומרה נוספת מצאה בכך שהכלב לא היה מחוסן כחוק נגד כלבת במועד האירוע, ורק למחרת חוסן לצורך הסדרת רישיונו.
בנדיאל־אסף הציגה תיעוד רפואי וחשבוניות על הטיפולים שניתנו לג'וניור לאחר התקיפה. הכלב סבל בין היתר מקרע בסרעפת, מצלעות שבורות ומקרעים בשרירי הבטן, ועבר טיפולים וניתוחי חירום בניסיון להציל את חייו. למרות הטיפול, הוא מת מפצעיו כעבור יומיים. ענבי־אוזצקיר קבעה כי בנדיאל־אסף זכאית להשבה מלאה של ההוצאות הווטרינריות שהוכחו, בסך 22,719 שקל.
לצד ההוצאות הרפואיות בחנה הרשמת את הפיצוי בגין אובדן הכלב עצמו. ענבי־אוזצקיר הבהירה כי אף שבעלי חיים אינם "חפץ רגיל", במישור האזרחי אובדנם מהווה נזק ממוני של אובדן נכס, ופסקה לבנדיאל־אסף 5,000 שקל בגין רכיב זה. בנוסף קבעה כי האירוע היה קשה ומטלטל וכי התובעת נחשפה למחזה של דם ואלימות, נאלצה לקבור את כלבה ונותרה עם חרדות. בגין עוגמת נפש, טרחה, כאב וסבל נפסקו 3,000 שקל נוספים.
עם זאת, ענבי־אוזצקיר לא קיבלה את מלוא דרישותיה של בנדיאל־אסף. התובעת דרשה גם 9,000 שקל בגין אובדן ימי עבודה ו־500 שקל עבור טיפול פסיכולוגי. רכיבים אלה נדחו משום שלא הוצגו לגביהם אסמכתאות או קבלות כדין.
בסופו של דבר, הרשמת הבכירה איריס ענבי־אוזצקיר קיבלה את התביעה ברובה וחייבה את מימוני לשלם לבנדיאל־אסף 30,719 שקל, הכוללים את ההוצאות הווטרינריות, הפיצוי בגין אובדן הכלב ועוגמת הנפש. בנוסף חויב מימוני ב־700 שקל הוצאות משפט. 37438-03-26

























תגובות