מגזין בית המשפט: המשאל קבע - אלה הרשמים הבולטים ביותר בהוצאה לפועל
- לפני 22 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני 19 שעות

340 עורכי דין השתתפו במשאל מיוחד שערכה מערכת "בית המשפט" על עבודתם של רשמי ההוצאה לפועל ברחבי הארץ. הנשאלים דירגו את הרשמים שבפניהם הופיעו ובחנו מקצועיות, בקיאות בדין, היכרות עם התיק, יעילות, ענייניות ויחס לצדדים. התוצאות מצביעות על שורה של רשמים שזכו להערכה מקצועית גבוהה בלשכות השונות.
המשאל נערך בחודשים מאי-אוגוסט 2026 בקרב עורכי דין מתחומי התמחות שונים, המייצגים זוכים וחייבים בהליכי הוצאה לפועל. בישראל מכהנים 77 רשמי הוצאה לפועל, והנשאלים התבקשו להתייחס לרשמים שאותם הם מכירים מעבודתם השוטפת. הבחירה לא נשענה על החלטה יחידה או על תוצאתו של תיק מסוים, אלא על ניסיון מצטבר מהופעות בפניהם.
השאלונים הוצגו לעורכי הדין בסביבת לשכות ההוצאה לפועל ובאמצעות הטלפון. עבודת הרשמים מתנהלת בזירה משפטית וכלכלית רגישה, שבה החלטה עשויה להשפיע באופן מיידי על חשבון בנק, נכס, עיקול, הגבלה או הליך מימוש. בשל כך נתנו עורכי הדין משקל לא רק למהירות, אלא גם ליסודיות, להפעלת שיקול דעת וליכולת לשמור על זכויות הצדדים.
המשאל אינו מעניק חסינות מביקורת לרשות האכיפה והגבייה או לרשמים המכהנים בה. במערכת פועלים רשמים טובים ומקצועיים, אך הם יכולים להיות טובים יותר. מקצועיות נבחנת בכל תיק, בכל דיון ובכל החלטה. לכן, לצד ההערכה, עלתה גם ביקורת נוקבת על בהירות ההחלטות והיחס לצדדים, והמשאל בחן גם את קצב הטיפול, ההיכרות עם החומר והיכולת לקדם הליכים בלי שהיעילות תהפוך לקיצור דרך.

בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בלטו גינת פונט, עמית גולן, אפרת אידר־ינון, יניב יחזקאל, פני יעקובוביץ' וקרולינה גלר. עורכי הדין ציינו את בקיאותם בדין ואת היכרותם עם העובדות והטענות המונחות בפניהם. עוד זכו להערכה יכולתם לזהות את לב המחלוקת, לנהל את ההליך באופן ממוקד ולהעניק יחס מקצועי ומכבד לעורכי הדין ולבעלי הדין.
בלשכת ראשון לציון צוינו איתי פליקר, הדס דידי, ליאת שרגנהיים ויחיאל נויזץ. המשיבים ציינו לטובה את יעילות עבודתם, את השליטה בחומר ואת היכולת לקדם תיקים מבלי להאריך את ההליך שלא לצורך. לצד הקצב, נתנו עורכי הדין משקל להקשבה לטענות הצדדים, למיקוד הדיון ולניהול ענייני של הבקשות המובאות להכרעה.
בכפר סבא בלטו מירלה אהרון־ביננפלד, כלנית שפירא־ברגמן ונתנאל נאמן. עורכי הדין הדגישו את היסודיות בבחינת הבקשות, את הענייניות ואת היכולת לקבל החלטות ממוקדות. משיבים ציינו גם את החשיבות שהם מייחסים לרשם שמגיע לדיון כשהוא מכיר את התיק ואת טענות הצדדים.

בפתח תקווה צוינו אביעד אגרא וקורין יצחקי, בנתניה מרים סגל, וברמלה אביבה יהונתן־ארוש ומורן דהן. עורכי הדין נתנו משקל להיכרות עם החומר, לבחינה עניינית של הבקשות וליכולת לקדם את ההליך באמצעות החלטות ברורות. לצד המהירות הודגשה החשיבות של שמירה על רצף דיוני והיכרות עם התפתחות התיק.
בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה בלטו אפרת לרנר, עיסאם חאיק ושירלי גדעון. הנשאלים הביעו הערכה למקצועיותם, ליסודיות בבחינת החומר ולהיכרות עם פרטי ההליכים. עורכי הדין ציינו גם את אופן ניהול הדיונים ואת היחס הניתן לצדדים. מבחינת המשיבים, השילוב בין שליטה בדין לניהול מסודר של ההליך הוא מרכיב מרכזי בעבודת הרשם.
חאיק, שנבחר לכהן כרשם בכיר בשלום במחוז הצפון, צפוי להיכנס לתפקידו בספטמבר. עורכי הדין ציינו את מקצועיותו, שקדנותו, בקיאותו בדין והיסודיות המאפיינת את עבודתו. בכך הוא מסיים פרק מקצועי ברשות האכיפה והגבייה ופותח פרק חדש במערכת בתי המשפט.

בנצרת בלטו אופיר בן יוסף־כפרי, אסף קפרוב ומייסון הווארי. הנשאלים ציינו בקיאות, סדר בניהול התיקים ויכולת לקדם את ההליך תוך בחינת הטענות המובאות בפני הרשם. לצד אלה ניתן משקל להיכרות עם החומר שכבר הוגש ולניהול ממוקד של הבקשות לאורך חיי התיק.
בעכו צוינו דרור אדרי ומרים ברטהולץ, ובקריות ג'דעון סאלם. לירון יוגב, המכהן בלשכות צפת וטבריה, נמנה אף הוא עם הרשמים שזכו להערכה במשאל. עורכי הדין ציינו את חשיבות הבקיאות, הסדר והיכולת לנהל הליכים באופן ענייני, לצד טיפול יעיל בבקשות ושמירה על בהירות בהחלטות.

בירושלים בלטו נעה אפיק־דר, אודליה ביטון־אוחיון וקייס כראמה. עורכי הדין נתנו משקל ליכולת להתמודד עם בקשות מורכבות, לשליטה בפרטי התיק ולניהול יעיל של ההליך. לצד היעילות הודגשה החשיבות שבבחינה פרטנית של הטענות ובהיכרות עם החומר המונח בפני הרשם. אפיק־דר זכתה להערכה יוצאת דופן על מקצועיותה, יסודיותה והאופן המדויק שבו היא מנהלת את ההליכים שבפניה.
בבאר שבע צוינה יעל ממן, ולצדה ענת אסידו־תורג'מן, המכהנת גם בדימונה. נועה רגב־ברד, המכהנת בבאר שבע ובאשקלון, צוינה אף היא. עורכי הדין נתנו משקל לשליטה בפרטי התיק, ליכולת להתמודד עם בקשות מורכבות ולניהול יעיל של ההליך, תוך הקפדה על בחינה עניינית של טענות הזוכים והחייבים.
הניהול שמאחורי 77 הרשמים
בראש רשות האכיפה והגבייה עומד אורי ולרשטיין, ולצדו הרשם יניב דיין, הממונה על רשמי ההוצאה לפועל. מאז כניסתו של ולרשטיין לתפקיד ניכר שדרוג בעבודת הרשות ובהתמקצעותה, שבא לידי ביטוי בניהול המערכת, בעבודת הלשכות ובדגש שניתן לייעול השירות וההליכים. בתקופה זו התחזקו גם הסדר הארגוני, התיאום בין המטה ללשכות והחתירה ליצירת שגרת עבודה אחידה ומקצועית יותר ברחבי הארץ. דיין, המופקד על מערך הרשמים, הוא נדבך מרכזי במהלך הזה, הן בניהול המקצועי של עבודתם והן בהצבת אמות מידה ברורות של בקיאות, יעילות, עצמאות שיפוטית ואיכות ההכרעה.

השדרוג ניכר גם ביסודיות שבה ולרשטיין ודיין מובילים את המערכת, בירידה לפרטים, בבחינת תהליכי העבודה ובהקפדה על הרמה המקצועית הנדרשת מהרשמים ומהלשכות. עם זאת, השיפור אינו מבטל את הצורך בביקורת. מערכת המטפלת בהיקף גדול של תיקי גבייה ומקבלת החלטות בעלות השלכות כלכליות מיידיות אינה יכולה להסתפק בהישגים שכבר נרשמו.
לצד ההתקדמות, עדיין קיימים פערים בין הלשכות ובאופן הטיפול בתיקים, והאתגר הוא לצמצם אותם, לייעל את העבודה ולשמור על יסודיות ואיכות משפטית, כך שרמה מקצועית גבוהה תהיה הסטנדרט בכל לשכות ההוצאה לפועל.
הנשאלים התבקשו לבחור עד עשרה רשמים מתוך אלה שבפניהם הופיעו במסגרת עבודתם. הדירוג התבסס על ניסיון מקצועי מצטבר, ובמרכזו מידת היכרותו של הרשם עם התיק, בקיאותו בדין, הענייניות שהפגין, איכות ניהול ההליך ויחסו לעורכי הדין ולבעלי הדין.
השאלון בחן גם את מהירות הטיפול בבקשות, את בהירות ההחלטות ואת היכולת לקדם תיקים בלי שהיעילות תבוא על חשבון הבדיקה המשפטית. התוצאות אינן תעודת הצטיינות כוללת לרשות, אלא תמונת מצב של הרשמים שבלטו בעיני עורכי הדין. במערכת שבה לכל החלטה עשויה להיות משמעות כלכלית מיידית, נדרשים הרשמים להכיר היטב את התיק, להקשיב לטענות הצדדים, להכריע באופן ענייני ולנהל את ההליך במקצועיות וביסודיות.























תגובות