המיליונר קבע: שקל אחד בלבד בצוואה למתנגדים. בית המשפט פסק מיליונים
- 26 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע השבוע כי אלמנתו של איש עסקים ישראלי מוכר, שהונו נאמד במאות מיליוני שקלים, איבדה את זכויותיה לפי צוואת בעלה לאחר שהגישה תביעה רכושית נגד עיזבונו, אך תקבל כ־5.9 מיליון שקל מכוח זכויות שנוצרו במהלך החיים המשותפים. פסק הדין מסיים סכסוך ירושה מורכב שנמשך שנים.
הבסיס להכרעה הונח כבר בבית המשפט לענייני משפחה, שם קבע השופט ארז שני כי עצם הגשת התביעה הפעילה את תניית הסילוקין. בפסק הדין הודגש עקרון היסוד שלפיו "מצווה לקיים את דברי המת", תוך הכרה בכך שחיים משותפים של עשרות שנים עשויים להקים עילה לשיתוף רכושי.
בערעור דנו שופטי המחוזי נפתלי שילה, יחזקאל אליהו ואמיר ויצנבליט. פסק הדין המרכזי נכתב בידי השופט שילה, אשר אימץ את ההיגיון העקרוני של פסק דינו של השופט שני וקבע כי התביעה הרכושית הביאה לכך ש"רכוש מסוים שהמנוח הוריש רק לילדיו יועבר אליה ובכך סיכלה האישה את כוונתו".
השופט שילה הדגיש כי המצווה ביקש למנוע מאבקי ירושה, וציין כי המנוח רצה למנוע "בדיוק את מה שקרה בסופו של דבר". לדבריו, הגשת התביעה הרכושית הובילה לכך ש"רצונו של המנוח כפי שבא לידי ביטוי בהוראות הצוואה שערך ו'אותו פסיפס עדין שהרכיב', סוכל".
השופט יחזקאל אליהו הצטרף לעמדתו של השופט שילה ולנימוקיו ובכך גיבש יחד עמו את דעת הרוב. בפסק הדין הודגש כי אף שהאישה הפרה את התחייבותה כלפי המנוח, "אין בכך לגרוע מזכותה לתבוע את זכויותיה הקנייניות בהשבחת הנכסים מכוח חזקת השיתוף", וכי אין לראות בכתב ההתחייבות ויתור מפורש על זכויות אלה.
לעומת זאת, השופט אמיר ויצנבליט הציג גישה שונה בדעת מיעוט. לשיטתו, היה מקום לקבוע שאין להפעיל את תניית הסילוקין, שכן האישה מיקדה את תביעתה בהשבחה האקטיבית בלבד ולא בתקיפת עצם הצוואה, ולכן היה נכון לאפשר לה ליהנות גם מזכויותיה כיורשת.
המנוח הותיר צוואה שכללה תניית סילוקין חריגה שלפיה כל מי שיתנגד לחלוקת הרכוש "לא יקבל מעיזבוני ולא כלום" ויהיה זכאי לשקל אחד בלבד. בפסק הדין נקבע כי תנאי זה נועד למנוע פגיעה ב"מאזן החלוקה שהוא מצא לנכון לחלק" ולחסום התדיינות לאחר המוות.
בסופו של דבר קבע בית המשפט המחוזי, בדעת רוב של השופטים נפתלי שילה ויחזקאל אליהו ותוך אימוץ עיקרי פסק דינו של השופט ארז שני, כי האלמנה לא תירש מכוח הצוואה, אך זכאית למחצית ההשבחה האקטיבית. נקבע כי היא תקבל 5,963,500 שקלים, והודגש כי מדובר באיזון בין כיבוד רצון המצווה לבין זכויות רכושיות שנוצרו בחיים.
בסיכום ההכרעה נקבע כי ערעור הילדים מתקבל באופן חלקי וערעור האישה נדחה. בית המשפט פסק כי הסכום ישולם מן העיזבון בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן חויבה האישה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקלים. 23150-06-25
תגובות