עו"ד הפסיד בתביעה: ישלם 42 אלף שקל; הודעות דוברות מותרות לפרסום
- 26 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בירושלים דחה תביעת לשון הרע שהגיש עו"ד עזריאל פרידנברג נגד שורת כלי תקשורת, לאחר שהשופטת קבעה כי הפרסומים נשוא ההליך התבססו על הודעות רשמיות של המשטרה ושירות בתי הסוהר, ולכן הם חוסים תחת חסינות מוחלטת ומהווים דיווח חדשותי מותר שנעשה בזמן אמת לצורך יידוע הציבור.
בפסק הדין, שניתן בידי השופטת מיקה בנקי (בצילום), הודגש כי האיזון בין זכויות יסוד מחייב הגנה על עבודת העיתונות. לדבריה, החוק מכיר בכך ש״חופש העיתונות וחופש הביטוי״ עומדים לצד הזכות לשם טוב, אולם במקרים של דיווח על פעילות רשויות האכיפה, המחוקק כבר קבע את נקודת האיזון הראויה.
התובע, עו"ד עזריאל פרידנברג, טען כי הפרסומים הציגו אותו כמי שהבריח סמים לכלא ופגעו קשות בשמו הטוב ובפרנסתו. לטענתו, מדובר בפרסומים ״שקריים ומכפישים״ אשר השפיעו גם על הליכים משפטיים שנוהלו בעניינו ועל מעמדו המקצועי, תוך גרימת נזק תדמיתי וכלכלי משמעותי ומתמשך.
מנגד טענו הנתבעים, ובהם קבוצת ידיעות אחרונות, ג'רוזלם פוסט בע״מ, כאן תאגיד השידור הישראלי, קשת חדשות 12, חדשות מבזקים וכן Google LLC וגוגל ישראל, לצד נתבעים נוספים, כי הסתמכו אך ורק על הודעות רשמיות של רשויות האכיפה, וכי מדובר בדיווח חדשותי שגרתי על מעצר ועל הגשת כתב אישום.
בית המשפט קבע כי כאשר כלי תקשורת מפרסם הודעת רשות מוסמכת, חל סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, המקנה ״חסינות מוחלטת״. נקבע כי אין חובה לאמת את תוכן הודעת הדוברות, וההגנה אינה תלויה באמת הפרסום, בתום לב או בביצוע בדיקות מקדימות, אלא בעצם הפרסום מכוח היתר כדין.
בהכרעה הודגש כי בהודעת המשטרה עצמה נכתב כי ״אישום: עו"ד העביר סמים לאסירים״, וכי הפרסומים נעשו בסמוך למעצר ולהגשת כתב האישום, ״כמצופה מדיווח חדשותי בזמן אמת״. השופטת הבהירה כי כלי התקשורת לא ייחסו עובדות עצמאיות אלא שיקפו את נוסח ההודעות הרשמיות.
פסק הדין הזכיר גם כי ביולי 2019 הורשע התובע, על יסוד הודאתו במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות של הכנסת והוצאת חפצים מהכלא וכן בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נתון שחיזק את המסקנה כי הדיווחים נסמכו על הליך פלילי ממשי שהתקיים בפועל.
בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי מדובר ב״פרסומים מותרים״ החוסים תחת הגנת החוק, ולכן התביעה נדחתה במלואה, גם כלפי נתבעים שלא הגישו כתב הגנה. התובע חויב בהוצאות בסך 7,000 שקל לכל אחת מהנתבעות המרכזיות, סכום שהוגדר בפסק הדין כעל הצד הנמוך. 62612-10-24
תגובות