הפסידה בקרב על הבית: האישה תעזוב ותשלם 100 אלף שקל הוצאות
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה תביעה לביטול הסכמי ממון ולקבלת מחצית הזכויות בבית מגורים. השופטת מורן ואלך־ניסן (בצילום) קבעה כי שלושה הסכמים שנחתמו לאורך השנים תקפים, הבית שייך לאיש בלבד, והאישה תידרש לפנותו ולשלם דמי שימוש והוצאות משפט משמעותיות.
הצדדים הכירו בשנת 2003, כשמדובר בפרק ב' עבור שניהם, ובהמשך נולד להם בן משותף. במהלך חייהם חתמו על שלושה הסכמים, בשנים 2006, 2009 ו־2015. שני הראשונים אושרו בבית המשפט, ובשלישי נקבע כי נישואיהם ברבנות לא ישנו את הסכם הממון הקיים.
בלב הסכסוך עמד בית פרטי שנבנה על מגרש שהיה בבעלות האיש עוד לפני היכרותם. האישה ביקשה לבטל את הסכם הממון ולקבוע שהיא זכאית למחצית משווי הבית. במקביל התנהלו תביעת האיש לפינויה ולדמי שימוש ותביעת האישה לפיצוי של 100 אלף שקל בשל פגיעה נטענת בפרטיות.
לטענת האישה, היא לא הבינה את משמעות ההסכמים, לא שלטה אז בעברית וחתמה מתוך אמון באיש. לדבריה, היא נטלה הלוואה של 80 אלף שקל לצורך הבנייה, הצדדים מימנו יחד את הבית והמשכנתה, והיא הייתה מעורבת בבנייתו. לכן טענה שנוצר שיתוף המקנה לה מחצית מהזכויות.
מנגד, האיש טען כי המגרש היה בבעלותו עוד לפני הקשר וכי הבית נבנה מכספיו, ובהם 150 אלף שקל שקיבל במסגרת גירושיו הקודמים, לצד משכנתה והלוואה שנטל בעצמו. לטענתו, האישה הבינה היטב את ההסכמים וחתמה שלוש פעמים על הפרדה רכושית ברורה.
בית המשפט דחה את גרסת האישה. נקבע כי היא לא עמדה בנטל הכבד הנדרש לביטול הסכם ממון שאושר בבית המשפט, ובמיוחד כאשר קיימים שלושה הסכמים הקובעים הפרדה רכושית. השופטת קבעה כי גרסתה לא הייתה אחידה ועקבית וכי הראיות מלמדות שהבינה עברית ברמה מספקת.
גם תביעת האישה לפיצוי של 100 אלף שקל בשל מצלמות שהותקנו בבית נדחתה. בית המשפט קבע שלא הוכח שהמצלמות הותקנו ללא ידיעתה או שנעשה בהן שימוש בפועל. מנגד, תביעת האיש לפינוי התקבלה, והאישה חויבה בדמי שימוש של 4,550 שקל בחודש ובהמשך 5,850 שקל.
בסופו של דבר, נקבע כי הבית שייך לאיש בלבד וכי האישה תפנה אותו בתוך חודש. היא חויבה גם בהוצאות משפט בסכום כולל של 100 אלף שקל, מתוכם 70 אלף שקל בגין התביעות הרכושיות, 20 אלף שקל בגין תביעת הפינוי ודמי השימוש ו־10,000 שקל בגין תביעת הפרטיות. 15539-04-23
תגובות