הטרגדיה בפגיית שיבא: תינוק מת והוריו יפוצו בכ־2.2 מיליון שקל
- לפני שעה (1)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורי תינוק שמת בגיל חמישה ימים לאחר שנדבק בחיידק אלים בפגייה בשיבא. פסק הדין שכתבה השופטת אורלי מור־אל (בצילום) טעון ברגש אנושי, אך נותר משפטי ומאופק, ובסיומו חויבה המדינה בפיצוי של כ־1.8 מיליון שקל.
התינוק, אחד מזוג תאומים, נולד באוקטובר 2011 בשבוע ה־35 להריון ובמשקל של כ־1.8 ק"ג. מצבו תואר כ"טוב, חיוני וערני", אולם בשל הפגות והיות אמו נשאית של חיידק GBS, הועבר לפגייה וקיבל טיפול אנטיביוטי. לאחר שבדיקותיו נמצאו תקינות, הטיפול הופסק בבוקר יומו הרביעי.
בהמשך אותו יום סבל התינוק משני אירועים של הפסקת נשימה וירידה בקצב הלב, וחום גופו עלה מעל 38 מעלות. מצבו הידרדר, ולאחר חצות הועבר לטיפול נמרץ וקיבל טיפול אנטיביוטי נרחב. למרות הטיפול ופעולות ההחייאה, הוא מת. בדיעבד התברר שנדבק בחיידק אלים ועמיד מסוג אנטרובקטר ESBL.
לטענת ההורים ואחותו התאומה, שרשרת מחדלים בפגייה הובילה למותו של התינוק, החל מאי הקפדה על כללי מניעת זיהומים ועד לאיחור במתן הטיפול האנטיביוטי המתאים. התביעה ייחסה לבית החולים אחריות הן לעצם ההדבקה בחיידק והן להתנהלות הרפואית לאחר שמצבו של התינוק החל להידרדר.
מנגד, המדינה, כבעלת בית החולים, דחתה את טענות הרשלנות וטענה כי עם כל הצער שבמות התינוק, התוצאה הייתה בלתי נמנעת. לשיטתה, הטענות שהופנו כלפי הצוות הרפואי מבוססות על "חכמה שבדיעבד", ואין בהתנהלות הצוות בזמן אמת כדי לבסס אחריות משפטית למותו של התינוק.
השופטת קבעה כי נסיבות המקרה מצדיקות להעביר למדינה את נטל השכנוע בעניין מניעת ההדבקה, וכי המדינה לא עמדה בו. מהראיות עלה כי לפחות 18 פגים היו נשאים של החיידק, מבלי שניתן הסבר מספק למשמעות הנתון. "שתיקתה של הנתבעת נוכח ממצאים אלה פועלת כנגדה", כתבה השופטת.
עוד נקבע כי סביר יותר שהתינוק נדבק מגורם במחלקה, וכי המדינה לא הוכיחה שננקטו כל האמצעים הנדרשים למניעת ההדבקה. השופטת קבעה גם שהבירור הרפואי והרחבת הטיפול האנטיביוטי נעשו באיחור, וכי שילוב ההחלטות שהתקבלו הביא לעיכוב ממשי ורשלני במתן הטיפול לתינוק.
לצד הקביעות הקשות, מור־אל הקפידה להפריד בין האחריות המשפטית לבין עבודת אנשי הצוות עצמם. היא הדגישה שאין בקביעותיה כדי להטיל דופי בצוות הרפואי, שאותו תיארה כ"מיומן ומסור", שפעל בתנאים לא פשוטים ומתוך כוונות טובות. בכך העניקה לפסק הדין ממד אנושי לצד ההכרעה המשפטית.
בסופו של דבר, המדינה חויבה לשלם לעיזבון התינוק 1,788,524 שקל בגין ראשי הנזק השונים, ובהם כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים. לכך יתווספו שכר טרחת עורכי דין בסך 418,514 שקל וכן הוצאות משפט, לאחר שבית המשפט קבע כי המדינה אחראית לתוצאות ההדבקה ולטיפול המאוחר. 3316-10-18
תגובות