נחשפה החוליה שתכננה לרצוח את בן גביר: אחד הנאשמים יישלח ל-5 שנות מאסר

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, גזר בשבוע שעבר 5 שנות מאסר בפועל על סעוד אבו לבן, תושב רהט, במסגרת הסדר טיעון שגובש בין המדינה לבין הנאשם. סעיף האישום החמור שיוחס לו בתחילה – קשירת קשר בסיוע לאויב במלחמה – הומר בעבירה של גילוי החלטה לבגוד, שעונשה פחות באופן משמעותי.

לפי עובדות כתב האישום, סעוד אבו לבן היה חבר בחולייה אשר תכננה, בין היתר, לרצוח את השר לביטחון לאומי באמצעות ירי נשק מסוג RPG. החוליה פעלה, לפי כתב האישום, להשגת חסות ממימון מארגון חמאס, וניסתה להקים ברהט תשתיות לייצור אמל"ח, כולל מפעל ייעודי ומתחם אימונים. בנוסף, תכננו חברי החוליה לחטוף אזרח ישראלי מיישוב ביהודה ושומרון. סעוד אבו לבן נעצר כחלק ממבצע סיכול רחב של שירות הביטחון הכללי.

העבירה שיוחסה לו תחילה – קשירת קשר לסיוע לאויב – נושאת עונש מירבי של מאסר עולם ואף מוות. ואולם, בעקבות קשיים ראייתיים, העדר עבר פלילי, גילו הצעיר של הנאשם ושיקולי יעילות דיונית – הסכימה המדינה להמיר את סעיף האישום לעבירה של "גילוי החלטה לבגוד". על בסיס זה נגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל, שנה נוספת על תנאי, וכן קנס בסך 3,000 שקלים.

עוד עלה מן ההליך כי החוליה שבה היה מעורב אבו לבן ניסתה ליצור קשר עם גורמי טרור ברצועת עזה לצורך תיאום פעולה. לפי האישום, אבו לבן עצמו נטל חלק פעיל בניסיון לאתר מיקום מתאים ברהט להקמת תשתית מבצעית, לרבות ייצור ואחסון אמצעי לחימה. במסגרת הסדר הטיעון, הביע הנאשם חרטה על מעשיו.

השופט בני שגיא ציין בגזר הדין כי ההסדר משקף איזון בין חומרת המיוחס לנאשם לבין מורכבות הראיות הקיימות בתיק. כן צוין כי ההסדר חוסך את שמיעתם של 38 עדים, חלקם חסויים, שחלקם משתייכים לגופי ביטחון. השופט הדגיש כי ההכרעה נעשתה על יסוד ההודאה בעובדות כתב האישום המתוקן, וללא צורך בבירור עובדתי נוסף.

בין טענות ההגנה שצורפו להליך, נטען כי הודאת הנאשם ניתנה בעקבות לחץ נפשי, לרבות הפעלת אמצעים כלפי בני משפחתו במהלך החקירה. כן נטען כי עבירות נשק שיוחסו לו אינן מבוססות בפועל, מאחר שלא נמצאו ראיות ממשיות לכך במהלך החיפושים. עם זאת, בית המשפט קבע כי לאחר בחינת ההסכמות – ההודאה, החרטה, והעדר עבר פלילי – מתקיים בסיס לגזירת העונש בהסכמה.

בהכרעתו, הדגיש השופט בני שגיא כי נסיבות המקרה החריגות אינן מצדיקות החמרה מעבר להסכמות הצדדים, וכי במצב הדברים שנוצר – האיזון שבין האינטרס הציבורי להליך הוגן נשמר. גזר הדין ניתן לאחר הליך גישור במסגרתו היה שותף השופט שגיא עצמו, לצד גורמים נוספים מהמערכת המשפטית.