top of page

המחיר של התפקיד השיפוטי: כמה תיקים מחזיק כל שופט



העומס של השופטים אינו דבר חדש. מ-2021 הדבר גם מגובה במחקר המתקף את הטענה הידועה כי עומס העבודה גם גובה מחיר אישי ומשפחתי מן השופטים. הפתרון מצוי במספר מישורים: המערכת זקוקה לתקנים ושופטים חדשים והציבור נדרש להיות סבלני כלפי השופטים המתמודדים עם עומס בלתי אפשרי.


מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט הפיקה מחקר מקיף ויסודי שנועד להציג את העומס בבתי המשפט בישראל. מחקר שנועד לגבות בנתונים, בין היתר, את הטענה שעולה מתוך השטח כבר עשרות שנים: עומס העבודה על שופטי ישראל גובה מחיר יקר – למערכת השיפוטית, לציבור ובעיקר לשופטים. לראשונה בישראל נערך מחקר שמודד זמני שיפוט בזמן אמת ואת "תמהיל יום העבודה השיפוטי" כדי לענות על השאלה החשובה: כמה שופטים נדרשים כדי להתגבר על העומס.


הנהלת בתי המשפט פרסמה את דו"ח "עומס העבודה השיפוטית", ממנו עולה המסקנה כי כדי להשוות את מספר השופטים למקובל בעולם חסרים בישראל מאות שופטים. הדו"ח מבוסס על מחקר שמודד לראשונה את התמשכות הליכי משפט בזמן אמת, כדי לשקף בצורה המדויקת ביותר את עומס העבודה בבתי המשפט.


העומס על השופטים אינו מתמצה רק באולמות בית המשפט במישור הפיזי. השופטים 'לוקחים את העבודה' הביתה ומוצאים עצמם מנותקים ממשפחתם, גם כאשר הם נמצאים איתם – בגלל הלחץ לעמוד בתפוקת העבודה הנדרשת מהם. לעומסים הפיזיים, של שעות ארוכות בדיונים סיזיפיים, יש להוסיף גם את העומסים הרגשיים, אותם מונה הדו"ח: "עבודתו של השופט כרוכה בתחושת אחריות מרובה, מתח הנלווה לעבודה בסביבת מחלוקת מתמדת.


תחושות של בדידות, שהרי הנטל מוטל על כתפי השופט עצמו, והוא אינו יכול לחלוק בו בדרך כלל עם עמיתיו. תחושות של עומס עבודה גדול מדי, חוסר איזון בין החיים הפרטיים לעבודה, ועומס רגשי הנלווה לטיפול בתיקים מסוימים, כמו תיקי אלימות ועבירות מין, אשר עשוי לעלות עד כדי טראומה משנית".


בסופו של דבר גם שופטים הם בני אדם, ושחיקה מקצועית היא מנת חלקם גם של אלו היושבים על כס השיפוט. רבים וטובים במערכת המשפט, גם מן הערכאות הנמוכות, אינם ממצים את הקריירה השיפוטית עד תום ופורשים טרם הגיעו לגיל הפרישה.


השחיקה נותנת את אותותיה. בעקבות כך, המערכת השיפוטית נדרשת לפעול כדי לשמר שופטים חרוצים ואיכותיים וללמוד על דרכי תגמול יעילות בהתאם. מערכת חפצת חיים תעשה כל שבידה כדי להעניק תחושה של קידום גם לאלו שנראה כי מיצו את התקדמותם המקצועית. בד בבד, חשובה הזרמת חמצן למערכת המשפט בדמות שופטים ותקנים חדשים.


הביקורת היא לא רק כלפי המערכת. היא מפונת גם לציבור. תפקידו של השופט אינו פשוט. אמנם מעמדו הציבורי מגובה היטב ומשכורתו אינה מקופחת – אך אין זה סוד כי בתפקיד השיפוטי חבוי "כפיות טובה" מובנית של הציבור כלפי שופטיו.


כמעט בכל פסק דין שיצא מתחת ידיו של השופט, אחד מן הצדדים לא יקבל את התוצאה בלב שלם. חלק מן המאוכזבים יפנו את ביקורתם כלפי האיש שיושב על כס השיפוט, ויבקרו אותו במישור המקצועי ואולי אף במישור האישי. השופט הוא אדם בודד, שנדרש לשמר את בדידותו כדי לא לפגוע במסגרת המקצועית, המבקשת להציג את השופטים משל היו בני-אל, אובייקטיבים וניטרליים בהליכותיהם השיפוטיות.


תוסיפו לכך את הביקורת הכללית המרחפת מעל הרשות השופטת, וירידת אמון הציבור במערכת השיפוט בשנים האחרונות, בעיקר בגלל כניסתו של בית המשפט העליון לזירה הפוליטית, ללא תכנון זהיר מראש. כל אלו מובילים לכך כי שופטי ישראל, אשר ברובם אנשי מקצוע מעולים, נדרשים להשקיע לא מעט ממרצם בזהירות יתר בהתנהלותם השיפוטית באולם בית המשפט שמא ייכשלו בלשונם או בפסיקתם, ולעתים בהדיפת ביקורת לא עניינית רק מעצם היותם חלק מהמערכת השלטונית. השקעת אנרגיות זו באה על חשבון איכות הפסיקה ומתן שירות ממצה לו נדרש ציבור המתדיינים וגם השחיקה לא תאחר להגיע.





Comentários


bottom of page