בית משפט השלום בתל אביב, בפני השופט אביים ברקאי (בצילום), קבע כי לשכת רישום המקרקעין במחוז תל אביב התרשלה באופן חמור כאשר מחקה עיקול שנרשם לטובת בנק לאומי, על סמך מסמך שהתברר כמזויף. השופט הדגיש כי מדובר בכשל מערכתי חמור ולא בטעות נקודתית, והבהיר כי רשלנות כזו עלולה לפגוע באמון הציבור בתקינות מערכת הרישום.
במרכז הפרשה עומד עיקול שהטיל בנק לאומי על נכס מקרקעין בתל אביב בשל חובות החייבת, נסיה שטרוזברג. העיקול נרשם כחוק, אך בשלב מסוים הוצג ללשכת רישום המקרקעין מסמך שנחזה להיות צו ביטול עיקול. בעקבות הצגת המסמך נמחק הרישום, דבר שאיפשר את מכירת הנכס לצד שלישי ומנע מהבנק לממש את חובו. לאחר שהבנק גילה כי העיקול נמחק שלא כדין, פנה לבית המשפט בטענה שהלשכה פעלה ברשלנות חמורה בכך שלא בדקה את אמינות המסמך לפני ביצוע המחיקה.
לשכת רישום המקרקעין טענה כי פעלה בתום לב, וכי המסמך שהוצג נראה תקין ולכן לא היה לה יסוד לחשוד שמדובר בזיוף. עוד נטען כי גם אם העיקול לא היה נמחק, לא בטוח שהדבר היה מונע את מכירת הנכס, ולכן לא ניתן לקבוע שהבנק ניזוק ישירות מפעולתה.
במהלך הדיון אמר נציג רשם המקרקעין: "אנחנו מקבלים כל כך הרבה עיקולים, שיעבודים, הודעות. הרבה פעמים מביאים את זה מהודק ביחד, ובמקרה בעמוד האמצעי יצאה ההנחיה לביטול העיקול. אז אנחנו לא יכולים כל אחד להגיד לו תרוץ להוצאה לפועל, תשים חותמת, תחזור ואחרי קבלת קהל הפקיד הלך לאכול. אנחנו צריכים לזרום עם העבודה. אחד מתוך עשרות אלפי רישומי עיקולים או ביטולי עיקולים שיצא עקום – אנחנו לא יכולים לעלות על זה במקרה הזה".
השופט אביים ברקאי דחה את טענות הלשכה וקבע כי היא התרשלה באופן חמור כאשר לא וידאה את אמינות המסמך. לדבריו, לא מדובר בכשל טכני, אלא בהתנהלות חסרת אחריות של גוף ציבורי שאמון על שמירת זכויות הקניין של הציבור. "הנתבעת החליטה להתעלם מכך שלא קיבלה במערכותיה צו ביטול עיקול מקוון ואף התעלמה מתמרורי אזהרה ברורים שנשא הצו המזויף בגינו נמחק העיקול".
בפסק הדין פורטו כשלים משמעותיים בהתנהלות הלשכה, ובהם העובדה שלא הייתה מודעות לנוהל ביטול עיקול, שהמחיקה בוצעה ללא הצגת צו ביטול רשמי, שהמסמך שהוגש לא היה חתום אך בכל זאת התקבל, שהחלטת הביטול לא הופיעה במערכת המקוונת למרות שחלף חודש מהמועד שבו הוצג, וכן שהתאריך על גבי המסמך המזויף הקדים את רישום העיקול עצמו – נתון שהיה אמור להדליק נורת אזהרה מיידית.
השופט ברקאי הבהיר כי "על לשכת רישום המקרקעין לפעול במשנה זהירות, שכן היא מופקדת על רישום זכויות קנייניות, וכל טעות עשויה להוביל לנזק משמעותי לנושים ולצדדים שלישיים". עוד ציין כי אין מדובר במקרה חד-פעמי, וכי על המדינה לוודא שמקרים מסוג זה לא יישנו בעתיד.
בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את תביעת בנק לאומי וחייב את לשכת רישום המקרקעין לשלם לבנק סכום של 137,421 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12 בינואר 2020 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, חויבה הלשכה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
מעבר לכך, השופט ברקאי קבע כי גם החייבת נסיה שטרוזברג ועורכת דינה, עו"ד סלי גבאי שטרוזברג, נושאות באחריות למחדל, וחייב אותן לשפות את הלשכה על הפיצוי ששילמה לבנק. עוד צוין בפסק הדין כי "רשלנות כזו אינה מתקבלת על הדעת, וכי כל גוף ציבורי המחזיק בסמכויות רישום מחויב להקפיד על בדיקות קפדניות כדי למנוע טעויות שעלולות לגרום לנזקים כבדים".
Comments