ארבעה אחים, אשר ירשו נכסי מקרקעין בשווי רב, ניהלו סכסוך משפטי סביב פירוק השיתוף ביניהם. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע לאחרונה כי עשרת הנכסים, הממוקמים באזור תל אביב והרצליה, יימכרו במסגרת פירוק שיתוף, זאת לאחר ששניים מהאחים, שהציעו את ההצעה הגבוהה ביותר וזכו בהתמחרות, התנגדו לאחר מכן לאישור העסקה בטענה לסוגיות מס שלא נלקחו בחשבון.
בהחלטתו מינה בית המשפט את כונסי הנכסים לניהול הליך המכירה בהליך התמחרות. על פי חוות דעת שמאית שנערכה במסגרת ההליך, שווי הנכסים נאמד בכ-390 מיליון שקל במקרה של מימוש מהיר, ובכ-459 מיליון שקל בעסקת מכר מרצון. עם זאת, בסיום ההתמחרות, שניים מהאחים עצמם הציעו סכום של 501 מיליון שקל עבור כלל הנכסים – כ-41 מיליון שקל מעל להערכת השווי השמאית.
לאחר הזכייה, אותם אחים שהתמודדו על הרכישה העלו טענות חדשות נגד אישור העסקה, והתנגדו להשלמתה בטענה כי יש לבחון מחדש את חבות המע"מ בגין העסקה. לטענתם, חלק מהנכסים הם דירות מגורים שאין לחייבן בתשלום מע"מ, ולפיכך הוספתו על מלוא התמורה תוביל להוצאה מיותרת שאינה ניתנת לקיזוז.
השופט תומר שלם דחה את טענותיהם וקבע כי הם היו מודעים מראש לתנאי העסקה ולחובת תשלום המע"מ ככל שיידרש. בהחלטתו ציין כי "הרוכשים השתתפו בהליך ההתמחרות מתוך ידיעה ברורה של תנאי העסקה, ואין מקום לאפשר שינוי בתנאיה בדיעבד".
עוד הדגיש השופט כי "בדיקת ההשלכות המיסויות של העסקה היא באחריות הרוכשים, והיה עליהם לערוך את כל הבדיקות הנדרשות מראש. טענות המועלות לאחר השלמת הליך ההתמחרות אינן יכולות לשמש עילה לשינוי העסקה".
הרוכשים גם טענו כי הליך ההתמחרות נוהל באופן פגום, אך השופט קבע כי "מי שלקח חלק פעיל בהתמחרות, השתתף בשלבים הסופיים ואף ניצח בהליך, אינו יכול כעת לערער על תקינותו".
בסופו של דבר, השופט מתח ביקורת על התנהלות הרוכשים וקבע כי התנגדותם אינה אלא ניסיון לעכב את ההליך שלא בתום-לב. "לאור התוצאה אליה הגעתי, ולאחר שהגעתי למסקנה כי התנגדות הרוכשים היא התנגדות סרק וחסרת תום-לב, ישלם כל אחד מהרוכשים הוצאות לטובת כונסי הנכסים בסך של 20,000 שקל".
Comments