בשל בנייה קיימת: השופט פסק פיצוי במקום הריסת חומה במחלוקת על חלוקת חצר

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בעלי דירה בבית משותף צמוד קרקע באור עקיבא, הנמצא על מגרש של כ-1,000 מ"ר המתחלק לשתי יחידות, גילו כי חומה המחלקת את הגינה במשך עשרות שנים יצרה חלוקה לא שווה של השטח.

בני הזוג התובעים, שרכשו את הדירה לאחר בניית החומה, טענו כי מגיע להם מחצית מהזכויות ברכוש המשותף, בעוד שלפי החלוקה הנוכחית, לשכניהם יש 110 מ"ר על חשבונם. הם דרשו להרוס את החומה ולפנות את השכנים מהשטח. את גילוי חוסר השוויון עשו בעקבות מדידות שבוצעו בשנת 2020. כל אחד מהשכנים עשה שימוש בלעדי בחצר בהסכמה ובנה בחלקו.

בני הזוג הנתבעים, זוג מבוגר המתגורר במבנה מאז בנייתו לפני 60 שנה, טענו כי חלוקת החצר באמצעות החומה נעשתה בהסכמה עם הדיירת הקודמת. עוד טענו כי שטח דירת התובעים הוא 55 מ"ר בלבד, בעוד ששטח דירתם עומד על 130 מ"ר, ולכן הקצאת שטח החצר בעת הקמת החומה לא נועדה להיות שוויונית, אלא לשקף את חלוקת הרכוש המשותף בהתאם ליחס בין שטחי הדירות.

בית משפט השלום בחדרה דחה לאחרונה את תביעת בני הזוג להשוות את חלוקת החצרות. השופט יעקב גולדברג פסק כי הרישום בפנקס הבתים המשותפים בשנת 2006, שבוצע שנים לאחר הקמת החומה, שינה את מצב הזכויות הצמודות לכל דירה וקבע חלוקה חדשה. בהתאם לרישום זה, הרכוש המשותף חולק שווה בשווה בין הדירות, למרות ההבדלים בשטחי הדירות. 

מומחה בית המשפט קבע כי הנתבעים עושים שימוש בשטח חצר הגדול ב-86.6 מ"ר מעבר לחלקם. אף על פי שהשימוש נעשה בהסכמה, נקבע כי לתובעים יש זכות לחזור בהם מההסכמה, מאחר שהתבססה על הבנה שגויה של זכויותיהם ברכוש המשותף.

השופט קבע כי מאחר ולא ניתן לחלק את החלקה לפי הזכויות, לאור הבנייה בחצר. בנוסף, מאחר שלא הוכח יסוד של בנייה פולשת ואין לייחס לנתבעים כוונה לנכס לעצמם שטח - צו להריסה יהיה דרקוני ובלתי צודק. לפיכך, נקבע כי הנתבעים יפצו את התובעים בסכום של 72,570 שקל בגין השימוש בשטח.