מתווכים תבעו את שגרירות סין על דמי תיווך בגובה 4.5 מיליון שקל - מה קבע ביהמ"ש?

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה, לאחר תקופה של שבע שנים, תביעה שהגישו שני מתווכים שטענו כי הם זכאים לדמי תיווך של 4.5 מיליון שקל משגרירות סין בעקבות רכישת בית קומברס ברמת החייל במחיר של 192 מיליון שקל.

העסקה הושלמה בשנת 2015 והשגרירות שילמה דמי תיווך למתווכת אווה שטרן, עם זאת, המתווכים אסתר עמר ושלמה ששו טוענים כי הם הראשונים שהציגו את הנכס לשגרירות, ולכן הם נחשבים ה"גורם היעיל" בעסקה. הם מוסיפים כי בשל תקלה פנימית בשגרירות העסקה נסגרה עם שטרן וכי גילו להפתעתם בדיעבד שנחתמה עסקה.

השגרירות מציינת כי אילו היו המתווכים חותמים על הסכם בכתב, היו מגלים שעובד השגרירות אינו בעל הסמכות לחתום על הסכם תיווך אלא השגריר והמזכיר הראשון. בנוסף, הם טוענים שלא הוכח כי העובד הגיע עימם להסכמה לגבי דמי תיווך. 

השופטת עינת רביד דחתה את התביעה מהסיבה שלא נחתם הסכם תיווך ולפי חוק המתווכים, על מנת שמתווך יהיה זכאי לתשלום, יש לערוך הסכם בכתב. ניתן לחרוג מדרישה זו בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן כאשר "זעקת ההגינות" מתבקשת, אך השופטת קבעה כי נסיבות כאלו לא התקיימו במקרה זה.

בנוסף, נקבע כי המתווכים התובעים לא הצליחו להוכיח את מעשיהם והקשר בינם לבין השגרירות בנוגע לנכס. השופטת תהתה כיצד בעסקה בשווי מיליוני שקלים לא נשלחה אפילו הודעת דואר אלקטרוני אחת בנוגע להסכמות להן טענו. "התובעים בחרו לעבוד ללא הסכם תיווך חתום למול השגרירות, ואף ידעו לטענתם, כי השגרירות מסרבת לחתום על הסכם תיווך, ועדיין המשיכו לעבוד עם השגרירות".

השופטת סירבה לקבל את הטענה לתרמית שעלתה בשלב מאוחר יותר. היא ציינה כי התובעים חזרו על כך שהשגרירות לא הסכימה לחתום על הסכם וכי מתווכת אחרת קיבלה תשלום,  מה שמוביל למסקנה כי לא היתה לשגרירות כוונת מרמה. "אין לתובעים אלא להלין על עצמן, שלו היו מחתימים כנדרש את השגרירות על הסכם מסודר באמצעות הגורם המוסמך, הרי שלא היה מגיע הנשוא לסכסוך משפטי".

המתווכים ישלמו לשגרירות סין הוצאות משפט

ההכרעה הסופית מגיעה לאחר תהליך ממושך שנמשך שנים ארוכות. בשנת 2018 קיבלה השופטת נועה גרוסמן את התביעה שהוגשה במקור גם נגד עובד השגרירות. זאת לאחר שהשגרירות והעובד לא הגישו כתב הגנה. בסוף שנת 2019, לאחר שפסק הדין הפך להיות סופי, ביקש היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך ולבטל את ההחלטה בטענה שלא בוצעה המצאה תקינה של כתב התביעה, וכן בשל חסינותו הדיפלומטית של עובד השגרירות. פסק הדין בוטל, השגרירות הגישה כתב הגנה והתביעה נגד איש הכספים נדחתה על הסף בשל חסינותו הדיפלומטית. במהלך הדיונים השגרירות הציגה תצהירים, אך העדים לא הופיעו והתצהירים הוצאו מהתיק. השופטת קבעה כי למרות זאת, התובעים נדרשים להוכיח את טענותיהם - שנדחו.

בסופו של דבר נקבע כי התובעים ישלמו לשגרירות סין הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל, זאת בשל התנהלותם במהלך ההליך שכללה חוסר התייצבות של עדים מטעמם, משיכת תצהירים והתנהלות מוזרה בצירוף המזכר לתיק. השגרירות חויבה לשלם לצד ג' – המתווכת, סכום של 70 אלף שקל הוצאות משפט.