מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי מרכז לוד דחה את ערעורו של ישראל יפרח והותיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון, במסגרתו הורשע המערער, לאחר ארבעה ימי הוכחות, בעבירת הפרעה לעובד ציבור. ההרשעה נסבה על אירוע שאירע בנמל התעופה בן גוריון, שבמסגרתו סירב המערער לשתף פעולה עם בדיקת מכס אקראית והתעמת עם פקידי המכס. הערעור הוגש כנגד הכרעת הדין בלבד, אשר ניתנה על ידי השופט אבי וסטרמן מבית משפט השלום בראשון לציון. כבר בפתח פסק דינו הבהיר ההרכב המחוזי כי מדובר בערעור מ

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט השלום בכפר סבא פסק לאחרונה פיצויים והוצאות משפט בסכום כולל של 78,500 שקלים למוזיקאי מתי כספי, בעקבות שימוש שנעשה ביצירתו המוזיקלית ללא קבלת רשות. ההליך עסק בהפרת זכויות יוצרים בשיר "סיבה טובה", אשר שימש במסגרת קמפיין פוליטי לראשות עיריית נתניה, תוך שינוי הלחן והמילים וללא מתן קרדיט ליוצר. בפסק הדין, שניתן על ידי השופט איתי רגב, נדחתה טענת ההגנה של הנתבע אברהם סלמה, שלפיה מדובר בהפרה שנעשתה בתום לב. נקבע כי אין לראות בו מפר תמים הפטור מתשלום פיצו

מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט העליון קבע לראשונה כי ניתן לחלט כספים של מי שהורשע במתן שוחד, גם אם כתוצאה מכך לא ישולם שכר הטרחה לעורכי דינו. את הקביעה העקרונית ניסח שופט העליון יחיאל כשר, אשר עמד בפסק דינו על אבחנות חדשות בין סוגי חילוט שונים בעבירת השוחד. פסק הדין מפרש את סעיף 297 לחוק העונשין, הכולל שני מנגנוני חילוט. סעיף 297(א)(1) מאפשר להורות על חילוט הרכוש שניתן כשוחד, ואילו סעיף 297(א)(2) מסמיך את בית המשפט לחייב את נותן השוחד בתשלום שווי התועלת שהפיק - מנגנון שכשר מגד

מאת: שלמה בן ברוך , בית משפט לענייני משפחה דחה תביעה לפיצול נחלה חקלאית בין שתי אחיות, אחת מהן מונתה בעבר כ״בן ממשיך״ ונרשמה כבעלת מלוא הזכויות במשק, בעוד שאחותה ירשה על פי צוואה את בית המגורים הבנוי בנחלה. בפסק הדין קבעה השופטת אביבית נחמיאס (בצילום), בעלת ניסיון רב בדיני משפחה וסכסוכי ירושה, כי אין להורות על פירוק שיתוף או פיצול הנחלה, וזאת נוכח המעמד המשפטי של מינוי ״בן ממשיך״ וההסדרים החלים על משקים חקלאיים. עם זאת, נקבע כי יש לכבד את רצון האב המנוח בכל הנוגע לזכות המגורי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט השלום בשוקן דן בתביעת לשון הרע שהגישו התובע עו"ד ארי שמאי ואחרים, בעקבות תגובות חריפות שפורסמו ברשת החברתית אקס. ההליך עסק בפרסומים שנעשו על רקע פוליטי ובבחינת גבולות השיח הציבורי וההגנה על השם הטוב. בית המשפט, בפני השופט עדי הדר (בצילום), קבע כי גם בשיח פוליטי קיים רף תחתון מחייב. בפסק הדין צוין כי "הרף הנסבל של ביטוי לא פוגעני נחצה באופן ברור", וכי אין מדובר ב"גבול דק מדק", אלא בהשתלחות פוגענית החורגת מהגנה חוקית. הנתבעת, חני כפולר, מורה ומחנכ

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה תביעה שהגיש עורך דין נגד בעלי דירות שאותם ייצג בעבר בהליכים שעניינם ליקויי בנייה, לאחר שאלה החליטו להפסיק את ההתקשרות עמו ולמנות עורך דין אחר במקומו. נקבע כי בנסיבות המקרה אין עילה לפסיקת פיצויים לטובתו. בפסק הדין קבע השופט גד גדעון (בצילום) כי סיום ההתקשרות בין הצדדים לא היה תוצאה של אירוע בודד, אלא של תהליך מתמשך שבו הצטברו כשלים שונים שפגעו באמון שבין הדיירים למייצגם. בין היתר צוין כי נרשמו עיכובים בקידום ההליכים, קשיים בה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר את דינו של אביעד גרוסי בפרשה חמורה שעסקה בעבירות מין מתמשכות בתוך משפחה אחת. במרכז ההליך עמדו תשעה נפגעים, כולם ילדים, כולם אחים ואחיות, כולם קרובי משפחתו של הנאשם, שנפגעו לאורך שנים תוך ניצול קרבה, אמון ותלות חמורה וקשה. בפני השופטים כתב השופט יוסי טופף (בצילום) את גזר הדין, ואליו הצטרפו השופטת נעה תבור והשופט יוסי ברכיה. ההרכב קבע כי מדובר במסכת עבריינית חריגה בחומרתה, רבת שנים וקורבנות, המחייבת ענישה מחמירה לשם הגנה על קטי

מאת: שלמה בן ברוך , בית משפט השלום ברמלה גזר על אברהים אל־עסלה ועל איוב אל־עסלא מאסרים בפועל, לאחר שהורשעו בהתפרעות אלימה בלוד ביום במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות. הכרעת הדין נשענה על עדויות שוטרים ופקחים, שהעידו כי השניים יידו אבנים ובקבוקים לעבר כוחות המשטרה, תוך יצירת סיכון משמעותי. השופט אייל כהן (בצילום) קבע כי השניים פעלו כשהם רעולי פנים ונטלו חלק פעיל בהתפרעות האלימה, ויידו אבנים ממרחק של כ־20 עד 30 מטרים. אברהים אל־עסלה השליך בקבוק ונמלט, עד שנעצר לאחר מרדף בן כ־4

מאת: שלמה בן ברוך , בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה כספית נגד עיריית רמת גן, לאחר שנקבע כי במשך 17 שנים נשמר רישום פלילי שגוי במערכות העירייה והמשטרה. ההליך התמקד בטעויות שהובילו לייחוס עבירת תכנון ובנייה לאדם שלא ביצע את המיוחס לו. השופטת איריס ענבי אוזצקיר (בצילום) קבעה כי תיקון כתב האישום משנת 2006 לא הוטמע כראוי, וכי פסק הדין משנת 2007 נרשם בטעות על שמו של אדם אחר. לאחר מכן הועבר הרישום השגוי לגורמים מוסמכים ונותר בתוקף שנים רבות, ללא תיקון כנדרש. התובע גילה בשנת 2022

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט השלום ברמלה קבע, בפסק דין חריג בהיקפו, כי חברת ביטוח רכב חובה ("הפול") תישא במימון שהותו של נפגע תאונת דרכים בחדר פרטי במוסד סיעודי עד סוף חייו, לצד פיצוי כספי כולל המוערך בכ־1.8 מיליון שקל. התובע, רווק ערירי בשנות השבעים לחייו, הומלס שהתגרר ברכבו במשך שנים, נפגע בתאונת דרכים קשה שהותירה אותו עם נכות רפואית ותפקודית של 91 אחוזים. השופט זיוון אלימי (בצילום) קבע כי, בנסיבות העניין, החלופה היחידה הראויה היא אשפוז סיעודי מלא לכל החיים. כפי שנכתב בפס

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום ברמלה דן בתביעה שהגיש יהלומן, המחזיק דירת יוקרה בקומה העשירית במגדל פרישמן 46, פינת דיזינגוף בתל אביב. התובע החזיק בפוליסת ביטוח דירה ותכולה בחברת הפניקס, הכוללת כיסוי להחזר דמי שכירות במקרה של פינוי הדירה לצורך שיקומה. התיק נדון בפני השופט זיוון אלימי (בצילום), לאחר שנמסר כי הדירה הוצפה בספטמבר 2020, והאירוע הוכר על ידי הפניקס. בעקבות ההצפה שולמו לתובע תגמולי ביטוח בסך כ־200 אלף שקלים. הוא עבר להתגורר ביחידת דיור בבית בתו וחתנו, וחתם על הס

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי חברת LLD Diamonds, שבשליטת לב לבייב, חייבת במס בישראל בעקבות מכירת חלקה בתאגידי יהלומים שפעלו בארצות הברית. ההכרעה קובעת כי מימוש הזכויות הפעיל את התנאים שנכללו בהחלטת המיסוי הישנה, ולכן נוצר חיוב מס מקומי. השופט הארי קירש (בצילום) קבע כי פעולת המכירה מקיימת את הוראות החלטת המיסוי משנת 2006 וכי החברה מחויבת במלוא תוצאותיה. השופט ציין כי “מוסד החלטת המיסוי נועד להיטיב הן עם רשות המסים והן עם קהל הנישומים”, והוסיף כי החברה ה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט נדרש לדון במחלוקת בין הגבר ובין אשתו, בנוגע לדירת מגורים שנרכשה במהלך חיי הנישואים ונרשמה על שם האישה בלבד. מקורות המימון כללו כספי ירושה של האישה ומשאבים משותפים, וההליך נפתח לאחר פרוץ סכסוך הגירושים שהוביל להתדיינות מקיפה. השופטת שירי היימן (בצילום) בחנה את טענות הצדדים על סמך מסכת ארוכה של עובדות. האיש טען כי הדירה נרכשה גם ממקורותיו, וכי רישומה על שם האישה אינו משקף את ההסכמות. האישה טענה כי הרישום משקף את המציאות, וכי המימון הגיע בעיקר מכספ

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי קבע כי פרסום העמוד הראשון של כתב תביעה, הכולל מספר תעודת זהות, מספר טלפון, כתובת מגורים וכתובת דואר אלקטרוני של רפ"ק אורי קנר, אינו מהווה פגיעה בפרטיות. ההליך עסק בפרסום צילום המסמך על ידי יוסף אונגרפלד ברשת החברתית פייסבוק. השופט דרור ארד אילון (בצילום) קבע כי עצם הצגת פרטיו האישיים של קנר בכתב התביעה שהגיש מיוזמתו, שוללת טענה של פגיעה בפרטיות בגין העתקת העמוד הראשון ופרסומו. נקבע כי פרסום מסמך שהוגש בהליך משפטי פומבי נכנס בגדר פרסום מות

מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה נגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הורה ל"יונייטד שרונה" על הרחבת היקף גילוי המסמכים הנוגעים לפרויקט קבוצת הרכישה. ההליך נגע לסכסוך פנימי מתמשך בין חברי הקבוצה לבין הנציגות, סביב דרישה לעיון במסמכים מהותיים הנוגעים להתנהלות הפרויקט. בפסק הדין, שכתב השופט דוד מינץ (בצילום), נדחתה טענת המבקשים שלפיה החלטת המחוזי חרגה מהאיזון הנדרש ופגעה לכאורה בעשרות ומאות חברי הקבוצה. מינץ קבע כי לא נפלה כל טעות בהחלטת המחו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דן בתביעה שהגישה אישה נגד אחיה, ובה ביקשה לבטל מתנה במקרקעין שהוענקה לו על ידי אביהם המנוח. לטענתה, האב לא היה רשאי להעביר לאח חלקים בנכס שאינם שייכים לו, משום שמחצית הזכויות היו של האם, שנפטרה רק לאחר מות האב. לדבריה, מתנה שהעניק האב בחייו אינה יכולה לגבור על זכויות האם בנכס. השופט ירון אלטרזון (בצילום) בחן את טענות הצדדים, ובכללן עמדת האחות כי הצוואה לא יכלה להסדיר זכויות שלא היו בבעלות האב מלכתחילה. מנגד טען האח כי יש לדחו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום בתל אביב דן בתביעת לשון הרע שהגיש העיתונאי הלל ביטון רוזן מערוץ 14 נגד ארגון "הייטק למען הדמוקרטיה" והפעיל רועי נוימן. התביעה עסקה בפרסום סרטון ביקורתי ברשת, בעקבות דבריו של ביטון רוזן לאחר פיגוע שבו נהרגו שלושה לוחמי צה״ל ביוני 2023. השופט טל חבקין בחן את טענות הצדדים וקבע כי ביטון רוזן נחשב איש ציבור לצורך חוק איסור לשון הרע, בשל תפקידו כפרשן בערוץ תקשורת ממוסד. במהלך ההליך ניכר כי השופט חבקין מפגין ידע מקצועי רחב, עם בקיאות מעמיקה בפרטי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט העליון דן לאחרונה בתביעה חריגה שהגיש אדם נגד בית המשפט למשפחה בחיפה, בטענה לניהול לקוי של הליך בענייני ירושה. ההליך התמקד בשאלה האם ניתן להטיל אחריות אזרחית על ערכאה שיפוטית, חרף החסינות הרחבה המוקנית לשופטים בדין, על רקע טענות נוספות שהועלו בהליך הממושך. השופט נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בחן את נסיבות הגשת התביעה, וקבע כי ניסיון לייחס אחריות אישית לערכאה שיפוטית פוגע בעקרונות היסוד של עצמאות השפיטה. עמית הדגיש כי חסינות שיפוטית מהותית חיוני

מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בסכסוך ממושך בין יזם הנדל״ן עוזיאל נעמן לבין גיסו רמי סמילה, שותפיו העסקיים מזה שלושה עשורים. המחלוקת נסבה סביב פירוק שותפות שכללה כ־15 נכסים, קרקעות ומבנים, בשווי כולל של כ־75 מיליון שקל, שנוהלו במשותף מאז 1992. פסק הדין ניתן על ידי השופטת מיכל עמית־אניסמן (בצילום), שקבעה כי עוזיאל נעמן ירכוש את חלקו של רמי סמילה בשותפות בסכום של 41.9 מיליון שקל. בפסק דינה התבססה על חוות דעת מומחה בלתי תלוי, ואימצה את עמדתו של נעמן באשר לאופן

מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט למשפחה בנוף הגליל דן בסכסוך בין שלושת ילדיה של מנוחה בנוגע לתוקפן של צוואות שונות שערכה לאורך השנים. הבן והבת הגדולים ביקשו לקיים צוואה מוקדמת שבה הורישה האם את דירתה לשניהם, בעוד הבן הצעיר עתר לקיום צוואה מאוחרת המחלקת את הבית בין שלושתם. השופט איתי כרמי (בצילום) קבע כי שתי הצוואות שהוצגו אינן תקפות. נקבע כי במועד עריכת הצוואה המאוחרת לא התקיימה כשרות משפטית מספקת של המנוחה, אף אם חלוקת הנכס בצוואה זו תואמת דפוס רצון שהביעו במהלך השנים. העדר כש