השופט גלעד הס קבע: עיריית תל אביב תשלם כ־6 מיליון שקל לזוג מבוגר
- מגזין בית המשפט
- לפני שעתיים
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעת בני זוג כבני שמונים, בעלי זכויות חכירה מהוונת במקרקעין שעליהם בנוי בית חד־קומתי. בעקבות תוכנית שפרסמה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, נודע לזוג על כוונת הרשויות להפקיע את המקרקעין שבבעלותם.
ההליך התברר בפני השופט גלעד הס (בצילום), אשר בחן ביסודיות וברגישות את המחלוקת בין הצדדים, לאחר שעיריית תל אביב פנתה לבני הזוג לצורך גיבוש פיצוי בגין ההפקעה, אולם בתום המשא ומתן הודיעה כי לשיטתה לא מגיע להם כל פיצוי - מהלך שהותירם ללא בית וללא כל תמורה.
בעקבות עמדת העירייה הוגשה תביעה בסך 3.2 מיליון שקלים נגד עיריית תל אביב והוועדה המקומית. לחלופין ביקשו התובעים כי יינתן תוקף להסכמות אליהן הגיעו, וייקבע כי נכרת חוזה מחייב במסגרת משא ומתן שחצה את נקודת האל־חזור, טענה שהוכחשה מכל וכל בידי הנתבעות.
לטענת העירייה והוועדה המקומית, לא נכרת כל הסכם מחייב, לא הוכחו זכויות התובעים במקרקעין, וכי ככל שייפסק פיצוי, עומדת להן זכות לשיפוי. עוד נטען כי בני הזוג לא התגוררו במקרקעין במועד ההודעה על ההפקעה, וכי לא הייתה להם זכות קניינית מוכחת בנכס.
בטרם שלב העדויות נפטר אחד מבני הזוג, וההליך נוהל בהמשך בידי האישה. חוות דעת שמאית שהוגשה לבית המשפט העריכה את הפיצוי הנדרש לצורך דיור חלופי בסך 5.1 מיליון שקלים, סכום הגבוה מסכום התביעה המקורית, ונומק בצורך במציאת פתרון מגורים מלא והולם.
בית המשפט קבע כי לצורך זכאות לפיצויי הפקעה יש להוכיח שני תנאים מצטברים: מגורים בפועל במקרקעין וקיומה של זכות לגור בהם. חרף טענות הנתבעות, נקבע כי התובעים הוכיחו את שני התנאים, וכי טענות בדבר היעדר זכויות נטענו בחוסר תום לב.
לפיכך חויבו עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב לשלם לתובעים פיצויים בסך 5.1 מיליון שקלים, בצירוף 18% שכר טרחת עורכי דין, כ־930 אלף שקלים, 30 אלף שקלים שכר שמאי, 282 אלף שקלים הוצאות נלוות, וכן ריבית והצמדה כחוק.
השופט הס קבע כי קבלת עמדת הנתבעות הייתה מובילה ל"תוצאה לא הוגנת ולא צודקת", שבמסגרתה מקרקעין שנרכשו בתמורה מלאה היו מועברים "ללא כל תשלום פיצוי או תמורה". עוד ציין כי הנתבעות מבקשות לקבל לידיהן מקרקעין בשווי מיליוני שקלים ללא פיצוי, פעולה "שלא ראוי שתינקט".
בית המשפט דחה גם את הטענות הנוגעות להיעדר היתר בנייה וקבע כי "לא הוכח שהתובעים הם עברייני בנייה" וכי מדובר ״באזרחים שהגישו בקשה להיתר, החתימו את מנהלי מקרקעי ישראל עליה, קיבלו את אישור הוועדה המקומית ומסיבות כאלה ואחרות ההיתר לא הונפק". כן נדחתה הטענה כי המעבר לדיור מוגן שולל זכאות לפיצוי.
בסיום פסק הדין מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על התנהלות הנתבעות, וקבע כי רשות ציבורית אינה רשאית להתנהל ״כיזם פרטי״, אלא חלה עליה חובת תום לב מוגברת. עוד נכתב כי "קשה להשתחרר מהרושם" שללא ייצוג משפטי הולם היו התובעים נותרים ללא פיצוי. מעיריית תל אביב נמסר: "פסק הדין התקבל רק היום בעירייה, העירייה תלמד את פרטיו ותשקול כיצד להמשיך בניהול ההליכים,.
תגובות