מאת: שלמה בן ברוך, בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה נגד מסעדת סרפינה, לאחר שסועד טען כי לעס שברי זכוכית שהיו בתוך מנת "סלט ברזל" ושבר את אחת משיניו. השופטת חני ברוך אלון (בצילום) קבעה כי המסעדה התרשלה וכי הוכח קשר בין שברי הזכוכית במנה לבין הנזק שנגרם לשן. התביעה נולדה מאירוע שהתרחש במאי 2022, כאשר התובע הגיע עם בתו למסעדת סרפינה והזמין "סלט ברזל". לטענתו, כבר באחת הלעיסות הראשונות חש כי נשך גוף זר קשיח, חש כאב חד ושן בפיו נשברה. הוא עצר את האכילה והוציא מפיו שברי זכוכית.

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בבקשה לעיכוב הליכים בתביעה כספית בהיקף של כ־40 מיליון שקל, שהגישה חברת לסיכו בע"מ נגד נווה אור שיא אנרגיה סולארי שותפות מוגבלת ושיא נרגיה 2020 בע"מ. בפני השופטת יעל בלכר (בצילום) נדונה הבקשה לעיכוב ההליכים. במוקד המחלוקת עומדים הסכמים להקמת מתקנים סולאריים בקיבוץ נווה אור. במסגרת התביעה דורשת לסיכו, בין היתר, תשלום בגין התארכות תקופת הביצוע, שכר חוזי שלטענתה לא שולם ועלויות מימון. מנגד, הנתבעות טענו כי בירור הסוגיות הטכניות וההנ

שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופט סארי ג׳יוסי (בצילום), חייב את עו״ד בן ציון ראם, מנהל עיזבון המנוח מאיר פרויס ז״ל, לשלם לרוכשי דירה 40 אלף שקל, לאחר שטענו להפרת הסכם מכר ולעיכוב ממושך ברישום הזכויות בדירה בקריית ים. במרכז הפרשה עומדים בני הזוג גנדי ומרל שמאילוב, שרכשו בשנת 2017 דירה מעיזבון המנוח מאיר פרויס ז״ל, באמצעות מנהל העיזבון. הסכם המכר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, אך לטענתם, האישורים הדרושים להעברת הזכויות בדירה לא נמסרו במועד. לטענת בני הזוג שמאילו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעתם של השדרן נתן זהבי וחברת שי"ת זהבי בע"מ נגד רדיו 103 בכל הנוגע לתמורה החוזית בתקופת ההשעיה, וקבע כי התחנה הפרה את ההסכם בין הצדדים כאשר הותירה את זהבי מושעה משידור במשך תקופה ממושכת, מבלי לשלם לו את התמורה שנקבעה בהסכם. השופטת לימור ביבי (בצילום) חייבה את התחנה לשלם לתובעים את התמורה החוזית, וכן הוצאות משפט. התביעה הוגשה בעקבות אירועים שהחלו בנובמבר 2022, לאחר התבטאות חריפה של זהבי בתוכניתו על רקע פרסום נתון קשה שלפי

מאת: שלמה בן ברוך, בית המשפט המחוזי בתל אביב־יפו קבע כי רוכשי קרקע חקלאית בפרדס חנה־כרכור הוטעו בפרסומים ובמצגים על סיכויי הפשרת הקרקע לבנייה למגורים. השופט הבכיר יהושע גייפמן (בצילום) קבע כי הוצגו להם נתונים מטעים, וכי הם זכאים לפיצוי כספי משמעותי. התביעה הוגשה נגד א.א.א. קבוצת שיא ניהול פרויקטים בע"מ, דני ווסלוביצר, אבי בן ארויה, ציפורה בן ארויה ועו"ד רון אלישיב. בפסק הדין נקבע כי האחריות הכספית מוטלת על החברה ועל שניים מהמעורבים בשיווק: ווסלוביצר ובן ארויה. לפי פסק הדין,

מאת: דוד אורן, בית המשפט המחוזי מרכז־לוד דחה ערעור של גבר שביקש לקבל נתח גדול יותר מהרכוש המשותף, בטענה שאשתו לשעבר ירשה בניין יוקרה בשווי נטען של כ־150 מיליון שקל. בפני השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן ומוטי פירר נקבע כי הירושה אינה מצדיקה פגיעה בזכויות הפנסיה והרכוש של האישה. התיק הגיע למחוזי לאחר שפסק דין משלים של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בפני השופטת בדימוס מירה רום פלאי, קבע כי אין לחרוג מחלוקה שוויונית בין הצדדים. כלומר, גם הירושה שקיבלה האישה מאביה אינה שוללת

מאת: דוד אורן, בית משפט השלום בתל אביב, בפני השופט רון גולדשטיין (בצילום), הכריע במחלוקת על מיזם מסחר מקוון מתקופת הקורונה, וקבע כי גם הסכם שלא נחתם בכתב עשוי להיות מחייב. פסק הדין עסק בשאלה האם בין הצדדים נוצרה התחייבות עסקית לחלוקת רווחים ממכירת מוצרים באמצעות אתרי אינטרנט. התביעה עסקה בבר טרנובסקי, העוסק בפיתוח אתרי מסחר אלקטרוני, ובאיש העסקים דן הרשפנג. לטענת טרנובסקי, הרשפנג הציע לו לחבור למיזם לשיווק מוצרי הגנה מפני נגיף הקורונה. לפי ההצעה, הרשפנג ינהל את הפעילות העסקית

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בתל אביב, בפסק דין מנומק של סגן הנשיאה השופט אבי שליו (בצילום), דחה ערעורי נושים על הכרעת חוב בהליך חדלות פירעון של רפאל אשמי. במרכז ההליך עמדו נכסים, חברות, הלוואות וסכומי עתק, ובראשם חוב מובטח של 31,907,580 שקל לטובת א.ר.א.ב. בונוס בע"מ. ההליך לא הסתיים שם. הנושה אהוד רן, שטען לחוב אישי כלפיו בסך 2,390,000 שקל, לא השלים עם פסק הדין והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הערעור נדון בפני השופטת נועה גרוסמן, שבחנה את פסק דינו של ש

מאת: דוד אורן, הרשמת שריי גבאי נוריאל (בצילום), מלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, נקלעה לסערה משפטית בעקבות תלונה שהוגשה נגדה על ידי עורך דין על אופן ניהול ההליכים בתיקי מזונות, שבהם הוטלו צווי עיכוב יציאה מן הארץ נגד חייב. השופט בדימוס שמואל חמדני, האחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל, כתב כי בעניין ניהול ההליכים “התלונות מוצדקות”. מאחר שהליכי מזונות ומשפחה מתנהלים בדרך כלל בדלתיים סגורות, החלטת בירור התלונה חושפת הצצה נדירה לאופן שבו התנהל ההליך מאחורי הקלעים. השופט בדימ

מאת: שלמה בן ברוך, בעוד סערה ציבורית־אתית מתפתחת סביב הודעת וואטסאפ שיוחסה לשופטת מיכל אגמון־גונן (בצילום), בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נמשכת העבודה השיפוטית השוטפת: דיונים, החלטות ופסקי דין בתיקי הגירה רגישים. אחד מהם הוא פסק הדין בעניינו של אדם סלאח עבדלחמאן נגד רשות האוכלוסין וההגירה. לפי פרסומים בכלי תקשורת, מוקד הסערה הוא הודעת וואטסאפ שיוחסה לאגמון־גונן בקבוצת משפטניות רחבה, שבה המליצה על עורך דין העוסק בענייני הגירה וכתבה עליו: “הכי טוב”. לפי הפרסומים, הטענה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, הרשיעה את שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק ההשקעות Value Base, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. ההרשעה כוללת שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. לפי הכרעת הדין, ליפמן הורשע ב־9 עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, 6 עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, 14 עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ו־11 עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך. על פי כתב האישו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, השופט ארז שני, שופט לענייני משפחה בבית משפט השלום בתל אביב, הודיע על פרישתו מתפקידו. למגזין בית המשפט נודע כי ההתנהלות סביב הודעת הפרישה נעשתה באמצעות מייל מול נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב, השופטת אפרת אליאס אור. בכך הסתיימה כהונה ממושכת של אחד השופטים הבולטים בתחום המשפחה, בשעה שבה העומס על בתי המשפט הולך ומחריף. פרישתו של שני מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד למערכת המשפט, המתמודדת עם מחסור בשופטים, עומסי תיקים כבדים והליכים משפחתיים ההולכים ונעשים מורכבים

מאת: שלמה בן ברוך, בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של משה מזרחי נגד יעקב דוידוב והורה על חידוש ההליכים בסכסוך סביב פרויקט בניית בניין דירות באוקראינה. במרכז המחלוקת עמדה שאלת נטל ההוכחה, לאחר שזכויותיו של מזרחי ב־30 דירות לא נרשמו במועד שנקבע בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים. בפני שופטת בית המשפט העליון רות רונן (בצילום) נדונה בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את בקשתו של מזרחי לחדש את ההליך. את יעקב דוידוב ייצגו עורכי הדין רומי קנבל ורועי נבות, שטענו כי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את סלומון מדמון ברצח בנסיבות מחמירות של יוסי יוספיה ז"ל (63), אביה של כלתו, לאחר שקבע כי ירה בו למוות בבניין מגוריו ברמת גן. השופטים קבעו כי המניע למעשה היה סירובו של מדמון להשלים עם רצונה של כלתו להיפרד מבנו. בפני אב"ד יוסי טופף, שכתב את הכרעת הדין, ואליו הצטרפו השופטת מעין בן ארי והשופט עודד מאור, נדון כתב האישום שייחס למדמון עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, עבירות נשק ואיומים. בהכרעת הדין כתבו השופטים: "שמענו את כל הראיות ו

מאת: שלמה בן ברוך, בית המשפט חייב יזמי פינוי־בינוי בדרום תל אביב לשלם כ־650 אלף שקל למי שסייע בקידום הפרויקט, לאחר שקיבל תביעה שהגיש מארגן המיזם. במרכז המחלוקת עמדה השאלה האם הובטח לתובע תגמול בשיעור 2% מהכנסות הפרויקט, או שמא מדובר בדרישה חסרת בסיס. בפני השופט רונן אילן (בצילום) נדונה תביעה שעסקה בפרויקט הריסה ובנייה ברחוב י.ל. פרץ בדרום תל אביב. התובע, העוסק בפיתוח עסקי בתחום הנדל"ן, טען כי היה גורם מרכזי בקידום המיזם, חיבר בין בעלי הדירות לבין היזמים וסייע בהבשלת העסקה. ל

מאת: שלמה בן ברוך, הקרב סביב נשיא בית המשפט העליון כבר מזמן אינו מתנהל רק בקומת העליון. הוא ירד אל בתי משפט השלום והמחוזי, אל שופטים שמחזיקים אלפי תיקים, אל יומנים שאין בהם אוויר, ואל ציבור שסופג דחיות, עלויות, שחיקה ואובדן אמון, בזמן שהמערכת כולה תקועה בין שר המשפטים יריב לוין, שאינו מכיר במינוי, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שמכהן בפועל, וציבור שממשיך לחכות. הסירוב של לוין להכיר בעמית כנשיא העליון לא עצר את מערכת המשפט, אבל הוא חשף עד כמה מעט אוויר נותר לה. שר המשפטים אי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל תביעת נזיקין שהגיש עובד מסעדת "קופי בר", לאחר שסבל מפריצת דיסק במהלך עבודה חריגה שביצע עקב מחסור בכוח אדם. במרכז ההליך עמדה השאלה האם המעסיקה הפרה את חובות הבטיחות המוטלות עליה כאשר הטילה על העובד להרים משאות כבדים, ללא הדרכה מתאימה וללא אמצעי בטיחות מספקים. בפני השופט אריאל ברגנר (בצילום) נדונה תביעה בסך כ-650 אלף שקל שהגיש סגן מנהל מחלקת המשלוחים במסעדת קופי בר. התובע טען כי ביום 26 בספטמבר 2016 התבקש לבצע משלוח חריג של ארג

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בחלקו ערעור שהגישה צרכנית נגד רשת ההמבורגרים BBB, במסגרת מחלוקת שעסקה בשינוי תנאי מועדון הלקוחות ובצבירת נקודות. במרכז ההליך עמדה השאלה האם הרשת פעלה כדין כאשר שינתה את מנגנון ההטבות והאם חברי המועדון קיבלו הודעה מספקת על השינויים שבוצעו. בפני הרכב השופטים עודד מאור, רחל ברקאי והדס עובדיה, נדון ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב על-ידי השופט ערן טאוסיג. ההליך עסק בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשת BBB ובשאלת הפג

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בעוד הדיון הציבורי סביב מערכת המשפט מתמקד בפסקי דין, מינויים ומחלוקות חוקתיות, מאחורי הקלעים מתמודדת המערכת עם עומס תיקים, מחסור בשופטים והתארכות משך הטיפול בהליכים. על רקע זה מוביל מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, מהלכי התייעלות הכוללים שימוש בבינה מלאכותית, הרחבת הליכי גישור ופישור, ניהול מבוסס נתונים ודיגיטציה של תהליכים. בלב המהלך ניצבת תפיסה שלפיה שיפור תפקוד המערכת אינו תלוי רק בתוספת תקנים ומשאבים, אלא גם בניהול יעיל יותר של המשאבים הקיימים. הגישה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו, מפקחת על רישום מקרקעין בחיפה קבעה כי חברת “פלסטלינה אומנות היצירה” תידרש להרוס הרחבות ושינויים שביצעה בבית משותף בשדרות מוריה, אם לא תשיג את האישורים וההסכמות הנדרשים. ההליך עסק בסכסוך בין נציגות הבית לבין החברה, המחזיקה במספר יחידות בבניין ומפעילה במקום חנות, מחסן ומשרדים. את ההחלטה קיבלה המפקחת יעל ליבוביץ (בצילם), שבפסק דין מפורט קבעה כי חלק מהעבודות בוצעו ללא היתר בנייה וללא הסכמות בעלי הדירות, כנדרש לפי חוק המקרקעין. עם זאת, המפקחת העניקה לנתבעת פרק ז