בן 39 נפטר לאחר השתלה: ביהמ"ש המחוזי קבע שלא נמצאה רשלנות רפואית
- לפני 45 דקות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעת רשלנות רפואית שעניינה מותו של מטופל לאחר השתלת איברים נגועים, וקבע כי חרף התוצאה הקשה, לא הוכחה רשלנות. פסק הדין עוסק בפרשה שבה, לטענת התובעים, "השתלת איבר נגוע בחיידק עמיד... גרמה למות המטופל המושתל" .
הדיונים בתיק התקיימו בפני אירית קלמן ברום (בצילום), אשר כתבה את פסק הדין, ולאחר ששקדה על מאות מסמכים היטב וברצינות, עיינה לעומק בחומר הרפואי, בחוות הדעת ובעדויות, ובחנה בקפידה וברגישות את השתלשלות האירועים ואת מכלול הטענות המשפטיות שהובאו לפניה.
התובעים, בני משפחת המנוח, טענו כי מקור הזיהום הוא בהתנהלות הנתבעת, וכי "האיברים הנגועים נתרמו למרות זאת, מה שהוביל למות המנוח". לטענתם, מדובר ב"רשלנות רפואית חמורה" ובכשל בהעברת מידע, אשר שלל מהמנוח אפשרות להסכמה מדעת.
מנגד, הנתבעת מרכז רפואי הדסה עין כרם טענה כי פעלה בהתאם לכל הנהלים המחייבים. לשיטתה, "לא הייתה חריגה מהנהלים והפרוטוקולים", וכי תוצאות התרביות התקבלו רק לאחר ההשתלה, באופן שלא אפשר למנוע את הזיהום.
מהתשתית העובדתית עלה כי המנוח, בן 39, עבר השתלת כליה ולבלב, ולאחר מספר ימים חלה הידרדרות קשה. בפסק הדין צוין כי הזיהום "הוביל להלם ספטי וכשל רב-מערכתי", לאחר שחיידקים עמידים התגלו בתרביות שנלקחו מהתורם.
השופטת הדגישה כי מדובר ב"מקרה טראגי" אך גם "נדיר", וכי לא נמצאה אינדיקציה מוקדמת לזיהום. עוד נקבע כי "אין כל מצב בו ניתן לצפות לתוצאות תרבית תוך שעות", ולכן לא ניתן היה לעכב את הליך ההשתלה בפרק הזמן הנתון.
בהכרעתה קבעה כי לא הוכח שהנתבעת סטתה מסטנדרט רפואי סביר. נקבע כי "הדסה פעלה בהתאם לנהלים ולהנחיות", וכי גם מהעדויות עלה שהטיפול נעשה לפי הפרוטוקולים המקובלים במערכת הבריאות.
בסיום נדחתה התביעה, ובית המשפט קבע כי "התוצאה הסופית... טרגית ומצערת, אך אין בכך כדי להטיל אחריות". לצד זאת, ומתוך רגישות לנסיבות, נפסקו הוצאות מופחתות בסך 15,000 שקל בלבד.
תגובות