העליון אימץ את החלטת השלום על הקפאת 11 מיליון דולר בנדל"ן ובקריפטו
- לפני 5 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון קיבל לאחרונה את עמדת משטרת ישראל בפרשת הקריפטו המכונה "העוקץ הרוסי", והפך החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי מרכז־לוד. בפסק הדין קבע השופט אלכס שטיין כי למשטרה קיימת סמכות לפעול מול חברות קריפטו זרות לצורך הקפאת נכסים דיגיטליים החשודים כקשורים להונאות, הלבנת הון ופשיעה בינלאומית. השופט שטיין קיבל למעשה את גישת בית משפט השלום בראשון לציון, שקבע קודם לכן כי ההקפאה בוצעה במסגרת שיתוף פעולה וולונטרי מצד חברת Tether.
הפרשה החלה במסגרת חקירה שמנהלת יחידת הסייבר הארצית בלהב 433, יחד עם מחלקת הפשיעה המקוונת במחוז מרכז ובליווי פרקליטות המחוז. לפי החשד, מדובר ברשת הונאה בינלאומית שפעלה בישראל ובמדינות נוספות, בעיקר מול אזרחים דוברי רוסית ויוצאי ברית המועצות לשעבר, באמצעות השקעות פיקטיביות במטבעות קריפטוגרפיים. לפי מסמכי החקירה, החשדות כוללים גם עבירות הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, התחזות ועבירות מס. החקירה מתנהלת נגד מספר חשודים בישראל ובחו"ל.
לטענת המשטרה, כספי הקורבנות הועברו בין ארנקים דיגיטליים שונים, ובהמשך התנקזו לארנק קריפטו שלטענת ארטיום נדורנקו שייך לו. הארנק נוהל באמצעות חברת Tether, חברה זרה הפועלת מחוץ לישראל ומנפיקה את מטבע ה־USDT, מטבע דיגיטלי הצמוד לדולר האמריקאי ונחשב לאחד ממטבעות הקריפטו המרכזיים בעולם. לפי המחוזי, החברה רשומה באל סלבדור ופועלת גם באוקראינה.
במסגרת החקירה פנתה משטרת ישראל לחברת Tether בבקשה להקפיא את הארנק הדיגיטלי. החברה נעתרה לבקשה, ובסופו של דבר הוקפאו בארנק יותר מ־10.7 מיליון מטבעות USDT, בשווי העולה על 10 מיליון דולר. בהמשך פנתה המדינה לבית משפט השלום בראשון לציון בבקשה לצו הקפאה ותפיסה רשמי ביחס לנכסים הדיגיטליים. לפי המשטרה, בתחילה הוקפאו כ־7 מיליון מטבעות USDT, ובהמשך נוספו הפקדות נוספות שהגדילו את הסכום ל־10,729,347 מטבעות.
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא מימון, קיבל את עמדת המדינה וקבע כי קיים חשד סביר לכך שהכספים קשורים לעבירות הונאה והלבנת הון. מנגד, נדורנקו טען כי הכספים חוקיים וכי למשטרת ישראל אין סמכות להוביל להקפאת ארנק קריפטו המנוהל בידי חברה זרה מחוץ לישראל. נדורנקו טען כי הוא איש עסקים מאוקראינה העוסק בפיתוח קרקעות ובאספקת ציוד ביטחוני לצבא אוקראינה. בית משפט השלום דחה את טענותיו והאריך את צו ההקפאה ב־180 ימים נוספים.
בהמשך הגיש נדורנקו ערר לבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שם קיבל השופט דרור ארד־אילון את טענותיו. המחוזי קבע כי בית משפט בישראל אינו מוסמך להוציא בפועל צו בעל אופי אקסטרה־טריטוריאלי כלפי חברה זרה כמו Tether, וכי הליך מסוג זה מחייב שימוש במנגנוני עזרה משפטית בין מדינות. בהתאם לכך הורה המחוזי על ביטול צו ההקפאה.
המדינה לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון. השופט אלכס שטיין קיבל את עמדת המדינה, אימץ למעשה את גישתו של בית משפט השלום, והפך את החלטת המחוזי. בפסק הדין נקבע כי לא מדובר בכפייה משפטית כלפי החברה הזרה, אלא בשיתוף פעולה וולונטרי בין משטרת ישראל לבין Tether, שפעלה בהתאם למדיניותה הפנימית. שטיין הדגיש כי עצם העובדה שחברה זרה בוחרת לשתף פעולה עם רשויות אכיפה אינה הופכת את פעולת המשטרה לבלתי חוקית.
השופט שטיין הדגיש כי קבלת עמדת המחוזי הייתה עלולה לפגוע משמעותית ביכולתן של רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות הלבנת הון, מימון טרור ופשיעה מקוונת בזירת הקריפטו הבינלאומית. בפסק הדין הזהיר מפני מצב שבו ישראל תהפוך ל"עיר מקלט דיגיטלית" לעבריינים המשתמשים במטבעות קריפטוגרפיים לצורך הסתרת כספים וניהול פעילות פלילית חוצת גבולות.
תגובות