ייצוגית נגד אתר מסעדות נדחתה: התובעים חויבו ב־24 אלף שקל הוצאות משפט
- לפני 8 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישו שני צעירים נגד חברת אונטופו, המפעילה פלטפורמה דיגיטלית להזמנת מקומות במסעדות ובבתי עסק. ההליך, שהתנהל לאורך חודשים ארוכים וכלל מאות עמודי מסמכים, תצהירים, פרוטוקולים וחקירות, עסק בטענה להפליה מחמת גיל במערכת ההזמנות של החברה.
ההליך התנהל בפני השופטת נועה גרוסמן, שבפסק דין מפורט, המשתרע על פני עשרות עמודים, קבעה כי אונטופו משמשת "פלטפורמה טכנולוגית" בלבד, בעוד שמדיניות הגיל נקבעת בפועל על ידי בתי העסק עצמם. השופטת הדגישה כי "בית העסק ולא המשיבה, מהווה את המקור למדיניות הנטענת להיות מפלה".
המשיבה, חברת הייפ ניהול לקוחות בע"מ, מפעילה את אתר ואפליקציית אונטופו ומעניקה למסעדות ולבתי עסק שירותי ניהול הזמנות ואירוח לקוחות. המבקשים טענו כי החברה אינה מסתפקת בתיווך טכנולוגי, אלא מאפשרת בפועל יצירת מנגנוני סינון גיל המונעים מצעירים לבצע הזמנות למקומות בילוי ומסעדות.
לפי הנטען, בני הזוג ביקשו להזמין מקום במסעדת "מלי מלו" של השף מאיר אדוני, לצורך חגיגת יום הולדתו ה־23 של המבקש. לאחר שבחרו מועד ישיבה ולחצו על האפשרות "אישור מיידי", הופיעה הודעה מודגשת באדום שלפיה "הכניסה למקום היא מגיל 25 וברשימה שמית בלבד".
המבקשים טענו כי מדובר ב"הפליה בפועל" וב"פרסום מפלה", האסורים לפי חוק איסור הפליה. לדבריהם, הפלטפורמה של אונטופו "מונעת מאיתנו להזמין מקום למקום ציבורי". בתצהיר שהגיש לבית המשפט ציין המבקש: "היינו המומים מכך שהאפליקציה מאפשרת פרסום מפלה, ומתנה ביצוע הזמנה למסעדה בגיל מינימלי שרירותי". המבקשים הוסיפו וטענו כי עצם פרסום ההודעות באתר, ובהן ניסוחים דוגמת: "הכניסה למסעדה בימים חמישי ושישי מותרת לבני 23 ומעלה בלבד", מהווה גם "פרסום מודעה מפלה", בניגוד לסעיף 4 לחוק איסור הפליה.
במהלך חקירתו הסביר המבקש מדוע בחר שלא לתבוע את המסעדה עצמה. לדבריו, "המחשבה היא לא ללכת לאיזו מסעדה ספציפית, אלא לפלטפורמה שמאפשרת את זה". מנגד, אונטופו טענה כי היא מספקת שירותי תוכנה בלבד לכאלף בתי עסק, וכי התנאים והמגבלות נקבעים באופן בלעדי על ידי המסעדות המשתמשות במערכת.
נציגי החברה העידו כי אונטופו אינה גובה תשלום מהסועדים עצמם, אלא רק מבתי העסק, וכי מטרת המערכת היא לשמש חלופה דיגיטלית להזמנה טלפונית. מנכ"ל החברה הבהיר בעדותו כי אונטופו "לעולם לא הכריעה אם לשים את זה או לא לשים את זה", בהתייחס למגבלות גיל שהמסעדות בוחרות להציב במערכת.
השופטת גרוסמן קבעה כי המבקשים ניסו "לייחס את מדיניות בית העסק דווקא למשיבה", אף שהמסעדה היא שקבעה בפועל את תנאי הכניסה. עוד ציינה כי קבלת התביעה הייתה עלולה להביא לקביעה שלפיה המסעדה עצמה מפלה - "מבלי שנערך מולה כל בירור עובדתי, מבלי שהתגוננה ומבלי שנשמעו טענותיה".
השופטת הוסיפה כי "המבקשים בחרו להמשיך בהליך באופן הזה ולא ראו לנכון לבקש לצרף את המסעדה כמשיבה נוספת". לדבריה, "זו היא כמובן זכותם, אך זהו גם סיכון אותו בחרו ליטול, אשר בסופו של יום התממש".
עוד נקבע כי "לא ניתן לקבוע נחרצות כי כל הגבלת הזמנת מקום לבית עסק בגיל מינימלי, הנעשית באמצעות אתר אונטופו, היא מפלה". השופטת הדגישה כי ההסברים למדיניות הגיל אינם מצויים בידיעת הפלטפורמה, וכי "אין מקום לציפיית המבקשים כי הבירור של כל תנאי ותנאי שנקבע על ידי בתי העסק השונים, ייעשה באמצעות המשיבה".
בסופו של דבר, קבעה השופטת גרוסמן כי "חוק איסור הפליה נועד לאזן בין עיקרון השוויון לבין חירותם הכלכלית של בעלי עסקים פרטיים הפונים לקהל הרחב". עוד הדגישה השופטת כי "עיקרון השוויון אינו בגדר חזות הכל". בהתאם לכך נדחתה בקשת האישור, והתובעים חויבו, יחד ולחוד, לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך כולל של 23,400 שקלים.
תגובות