ביהמ"ש העליון דחה בקשת בעלת נכס ברמת החייל לבטל חיוב בהיטל השבחה
- לפני 11 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בפרשה שעניינה חיוב בהיטל השבחה בעקבות פיצול נכס מגורים. הנכס נשוא ההליך הוא בית מגורים דו־קומתי ישן, בשטח כולל של כ־234 מ"ר, המצוי בשכונת תל ברוך בתל אביב, אשר לגביו התנהלה מחלוקת תכנונית־שמאית ממושכת בין בעלת הזכויות לרשות המקומית.
ההליך עסק בשאלה האם פיצול פנימי של בית מגורים לשתי יחידות דיור יוצר השבחה תכנונית המחייבת תשלום היטל. המחלוקת התמקדה בהשפעת החלוקה על שווי הנכס ובהשלכות הכלכליות הנובעות מהשינוי התכנוני שאושר בהתאם להוראות הדין והפסיקה בתחום התכנון והבנייה בישראל.
פסק הדין המרכזי ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בידי השופט אילן צור (בצילום), אשר דן בערעור על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה. צור קיבל את הערעור באופן חלקי בלבד, דחה את עיקר הטענות השמאיות, אך מצא פגם בהנמקת החלטת ועדת הערר.
פלורה שאוליאן, תושבת צפון תל אביב ובעלת הזכויות בנכס, לא השלימה עם תוצאת פסק הדין החלקית, ומשלא הניחה לה ההכרעה שניתנה בעניינה, הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, תוך שטענה כי היה מקום לבטל את החיוב בהיטל ההשבחה במלואו.
לטענתה, הפיצול לא כלל תוספת בנייה בפועל אלא שינוי פנימי בלבד. לדבריה, חדר המדרגות היה חלק מהמבנה המקורי במשך שנים רבות ולכן אינו מהווה רכיב חדש היוצר השבחה המחייבת תשלום היטל השבחה בהתאם להוראות החוק.
מנגד טענה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב כי עצם פיצול הבית לשתי יחידות מגורים מעלה את שוויו הכלכלי. לשיטתה, שטח חדר המדרגות מהווה שטח עיקרי במצב החדש ולכן נכלל כדין במסגרת חישוב ההשבחה ובהיטל שנקבע בשומה המכרעת.
השופט צור קבע כי סוגיות שווי מקרקעין מצויות בליבת שיקול הדעת השמאי, ולכן אין מקום להתערבות שיפוטית בהן. עם זאת, נקבע כי החלטת ועדת הערר חסרה הנמקה מספקת בשאלת השפעת פיר חדר המדרגות על עצם קיומה של השבחה בין המצבים התכנוניים.
בהמשך קבעה שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר (בצילום) כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים חריגים, וכי טענות המערערת נטועות בנסיבות פרטניות של המקרה. בסיום נדחתה הבקשה ללא צו להוצאות, והדיון הושב לוועדת הערר להכרעה מנומקת מחדש.
תגובות