תבעו 350 אלף שקל: משפחה ממוצא אתיופי טענה שהחופשה בוטלה בגלל מוצאה
- לפני 17 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בירושלים, בפני השופט אליעד וינשל (בצילום), קבע כי בעל דירת נופש בטבריה לא הפלה משפחה ממוצא אתיופי שביקשה להתארח בדירה בחג הסוכות, אך פעל כלפיה בחוסר תום לב. התביעה הוגשה במקור על סך 350 אלף שקל, ובסופו של דבר חויב לשלם לתובעים סך כולל של 15 אלף שקל.
המשפחה, בת שבע נפשות, תכננה לשכור את דירת הנופש לשלושה ימים במהלך החג. לטענתה, ביום 13 באוקטובר 2024 סוכמה העסקה מול בעל הדירה, ברוך קרספין, תמורת 2,000 שקל, ולצד זאת הועבר פיקדון בסך 600 שקל. מדובר היה בחופשה משפחתית רגישה שתוכננה מראש לתקופת סוכות.
לטענת המשפחה, ביום ההגעה לדירה, 16 באוקטובר 2024, ביקש קרספין לשלוח צילום תעודת זהות “לצורך חתימת החוזה”. לאחר שהתעודה נשלחה, הודיע להם כעבור זמן קצר כי בדירה קיימת בעיית צנרת חמורה והצפה, ולכן לא ניתן להיכנס אליה.
לטענת התובעים, סמיכות הזמנים בין שליחת תעודת הזהות לבין ביטול האירוח אינה מקרית. לדבריהם, רק לאחר שבעל הדירה נחשף לזהותם ולמוצאם האתיופי, בוטלה החופשה. לכן טענו להפליה אסורה לפי חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים, על רקע מוצא וגזע.
מנגד, קרספין טען כי מדובר בתביעת סרק. לדבריו, הביטול לא נבע ממוצאם של התובעים, אלא מתקלה אמיתית ובלתי צפויה שהתגלתה בדירה בבוקר החג. הוא טען כי בעיית הצנרת וההצפה מנעו ממנו למסור את הדירה למשפחה.
השופט וינשל קבע כי התזמון החשוד העביר את הנטל אל קרספין להוכיח שהביטול לא נבע מטעם גזעני. עם זאת, לאחר שמיעת העדויות, נקבע כי הוא עמד בנטל והוכיח ש“הסירוב לאפשר לתובעים לשהות בדירה לא נבע מטעם גזעני”.
לצד זאת, בית המשפט לא קיבל את מלוא גרסתו של קרספין. השופט ציין כי בעדותו “התגלו סתירות מהותיות”, וקבע כי כבר ערב קודם ידע על התקלה. למרות זאת, בבוקר החג ביקש מהתובעים תעודת זהות כאילו ההתקשרות מתקדמת כסדרה.
בפסק הדין נקבע כי התנהלותו של קרספין, שביקש מהתובעים מסמכים במקום לעדכן אותם מיד על התקלה בדירה, הייתה “להוליך את התובעים בכחש” ומהווה “התנהגות מובהקת של חוסר תום לב”. בעקבות זאת נקבע כי התובעים יקבלו בסך הכול 15 אלף שקל, הכוללים פיצוי, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. 42580-12-24
תגובות