אהרן ברק בן 90: הילד שניצל מהגטו והפך לאדריכל הבולט במשפט הישראלי
יש שופטים שכותבים פסקי דין, ויש שופטים שמשאירים אחריהם תקופה שלמה. אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שייך לסוג השני. בגיל 90, שמו עדיין ניצב במרכז הוויכוח הישראלי על כוחו של בית המשפט, זכויות האדם, חוקי היסוד והאיזון שבין הרשויות.
אבל הרבה לפני הגלימה והמאבקים החוקתיים היה שם ילד קטן בשם אריק בריק. הוא נולד בקובנה שבליטא ב־1936, ובגיל חמש נכלא עם משפחתו בגטו. ב־1944 הצליח להימלט עם אמו בסיוע מקומיים. הילד שנרדף בשל יהדותו עתיד היה לעמוד בראש בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
לאחר המלחמה התאחדה המשפחה ויצאה למסע ארוך ברחבי אירופה עד שהגיעה לארץ. ברק גדל בירושלים, למד משפטים באוניברסיטה העברית והתקדם במהירות יוצאת דופן באקדמיה. הוא נעשה חוקר, פרופסור ודיקן, ובשנת 1975, בעודו בשנות ה־30 לחייו, זכה בפרס ישראל למדעי המשפט.
כבר אז היה ברור בעולם המשפט שמדובר במשפטן מסוג אחר. ברק לא הסתפק בשאלה מה קובע הדין, אלא ביקש לברר מה תכליתו וכיצד יש לפרשו. כתביו ורעיונותיו הפכו לחומר שמולו מתמודדים דורות של משפטנים, אלה שקיבלו את תפיסתו ואלה שיצאו נגדה בחריפות.
באותה שנה מונה ליועץ המשפטי לממשלה ונכנס אל לב מוקדי הכוח במדינה. בתקופתו נוהלו פרשות אשר ידלין, אברהם עופר וחשבון הדולרים של לאה רבין. שמו נקשר ל"מבחן בוזגלו", המבטא את העיקרון שלפיו בעל שררה והאזרח מן השורה צריכים לעמוד בפני אותו חוק.
ב־1978 מונה ברק לשופט בית המשפט העליון, והחל הפרק המרכזי בחייו המשפטיים. פסקיו השתרעו על פני המשפט האזרחי, הפלילי, הציבורי והחוקתי. הפרשנות התכליתית, הסבירות, המידתיות, השפיטות וזכות העמידה הפכו בתקופתו למונחי יסוד, ופסקיו נלמדו וצוטטו במשך שנים בבתי המשפט ובפקולטות למשפטים.
בשנת 1995 מונה לנשיא העליון, ובאותה תקופה ניתן פסק הדין בעניין בנק המזרחי, שהפך לאבן דרך במשפט החוקתי בישראל. מעמדם של חוקי היסוד והאפשרות לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה עמדו מאז במרכזו של ויכוח שהתרחב הרבה מעבר לאולמות בית המשפט.
עבור תומכיו, ברק ביסס הגנה אפקטיבית יותר על זכויות האדם והבהיר שגם השלטון כפוף לעקרונות משפטיים. עבור מבקריו, הוא הרחיב יתר על המידה את כוחו של העליון והעביר הכרעות מנבחרי הציבור לשופטים. מעט משפטנים בישראל השפיעו כך לא רק על פסקי הדין, אלא גם על השפה שבה המדינה מתווכחת על משפט.
המחלוקת סביב מורשתו התלקחה מחדש בשנת 2023, עם הצגת השינויים במערכת המשפט שקידם שר המשפטים יריב לוין (מימין). ברק יצא נגד המהלך בחריפות והזהיר כי הוא עלול לפגוע באיזונים שבין הרשויות, בעצמאות בית המשפט ובשלטון החוק. הוא אף תיאר את השינויים כמהפכה משטרית, אך במקביל הדגיש כי אינו מתנגד לרפורמות במערכת המשפט כשלעצמן, אלא להיקף ולעומק השינויים שהוצעו.
ברק פרש מכס השיפוט ב־2006, אך לא באמת יצא מעולם המשפט. הוא המשיך ללמד, לכתוב ולהרצות, וספריו וכתביו נלמדו גם מחוץ לישראל. בשנים האחרונות, עם התחדשות המחלוקת סביב מעמדו של העליון וגבולות הביקורת השיפוטית, חזרה גם מורשתו אל לב הוויכוח הציבורי.
ואז, בגיל 87, נפתח פרק נוסף: ישראל בחרה בו לשמש שופט אד הוק בבית הדין הבינלאומי לצדק בהליך שהגישה דרום אפריקה נגדה. הילד שניצל מגטו קובנה, הפרופסור, היועץ המשפטי לממשלה ונשיא העליון מצא עצמו שוב על כס השיפוט. בגיל 90, ישראל עדיין מתווכחת עם אהרן ברק, אולי העדות החזקה ביותר לעומק החותם שהותיר.
תגובות