מסר חד להוצאה לפועל: השופטת התערבה וקבעה שהזוכה לא חייב לרדוף אחרי החייב
בית משפט השלום בחיפה קיבל בקשת רשות ערעור שעסקה בהפחתת ריבית פיגורים בתיק הוצאה לפועל. בפני השופטת רויטל באום (בצילום) עמדה השאלה אם ניתן לייחס לזוכה אחריות לכך שלא פעל די לגביית החוב, או שמא עצם קיומו של חוב חלוט מטיל את חובת התשלום על החייב.
לטענת המבקש, הקביעה שלפיה לא ננקטו הליכי גבייה אינה יכולה לעמוד, שכן בפועל בוצעו הליכים רבים. השופטת קיבלה את הטענה במישור העקרוני וקבעה כי אין מקום להפוך את פעילות הגבייה של הזוכה לתנאי לשמירת מלוא זכויותיו כלפי החייב. הרשם שנתן את ההחלטה המקורית מונה בהמשך לבית משפט השלום והחל לכהן בספטמבר.
באום ניסחה את העיקרון באופן חד: "החובה בתשלום חוב מוטלת על החייב". עוד קבעה כי לזוכה אין חובה לנקוט כל העת בהליכי גבייה, וכי די בכך שקיים חוב חלוט כדי להעביר את הנטל אל החייב לפרוע אותו. בכך דחתה את הגישה שעליה נשענה ההחלטה הקודמת.
מנגד, השופטת קיבלה את השיקולים הנוגעים לנסיבותיה האישיות של החייבת. עם זאת, היא קבעה כי שיקולים אלה אינם מצדיקים הפחתה של 70% מריבית הפיגורים, כפי שנקבע קודם לכן, והעמידה את ההפחתה על 50% בלבד.
עוד ציינה באום כי המשיבה לא התייצבה לדיון ואף לא הגישה תגובה לבקשת רשות הערעור, אף שהוזמנה לעשות כן. בית המשפט שמע את בא כוח המבקש, עיין בבקשה ובהשלמות שהוגשו, וקבע כי ההחלטה הקודמת אינה יכולה להיוותר על כנה במתכונתה.
בסופו של דבר, שיעור הפחתת ריבית הפיגורים שונה מ־70% ל־50%, והמשיבה חויבה בהוצאות בסך 1,500 שקל, שיתווספו לחוב בתיק ההוצאה לפועל ללא צורך בתשלום אגרה נוספת. פסק הדין מחדד כי האחריות הראשונית לפירעון חוב מוטלת על החייב, ולא על הזוכה לרדוף אחריו. 31632-02-26
תגובות