בן 86 גר מעל סניף קרפור וסבל מרעש: הרשת תשלם 100 אלף שקל
בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעה שהגיש תושב העיר בן 86, אב שכול, המתגורר עם רעייתו מאז 1973 בקומה השנייה של בית משותף ברחוב ריינס. בפני השופטת אורנה סנדלר־איתן (בצילום) נדונה התביעה נגד גלובל ריטייל ק.י, בעלת הזיכיון של קרפור בישראל, המפעילה מרכול בקומת הקרקע בבניין. הרשת חויבה לשלם לתובע 100 אלף שקל, וכן 17 אלף שקל הוצאות משפט.
ראשית המחלוקת בהליך שנקט התובע כבר ב־2018 נגד עיריית ירושלים, על רקע הגעת משאיות אספקה בשעות הלילה וגרימת רעש. במסגרת הסכם פשרה התחייבה הרשת שלא לפרוק סחורה בין 20:00 ל־7:00, להציב שומר ומצלמה הפועלת מסביב לשעון, ולשלם 750 שקל לעמותת אלו"ט בגין כל הפרה מתועדת.
בהמשך קיבלה קרפור רישיון עסק קבוע עד 2032, שבמסגרתו הוקלו התנאים, ונאסרה פריקת סחורה לפני השעה 6:00, במקום 7:00 לפי הסכם הפשרה. מכאן התעוררה אחת המחלוקות המרכזיות בתיק: האם הסכם הפשרה נותר בתוקף גם לאחר מתן הרישיון הקבוע, או שמא פקע עם קבלתו.
לטענת התובע, גם לאחר קבלת הרישיון המשיכו ספקים להגיע בשעות הלילה. באפריל 2023 ניתן, לבקשתו, צו מניעה זמני שאסר פריקה בין 22:30 ל־6:00, ובהמשך הוגשו ארבע בקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט. בהחלטה קודמת נכתב: "כשנגע הדבר לכיסה של הנתבעת... הפנייה אל הספק היתה נחושה יותר. אולם כל עוד הדבר אינו כרוך בחסרון כיס, הרשתה הנתבעת לעצמה להתעלם".
בדיון ההוכחות סיפר התובע כי תיעד מאות מקרים, אולם, משיקולי אגרה, תבע בגין 133 הפרות בלבד. לדבריו, נאלץ לצלם מחלון ביתו כדי להימנע מעימותים עם נהגי המשאיות. בעדותו אמר: "לא חיפשתי את הכסף שלך, חיפשתי שהמשאיות יתנו לנו לחיות ברחוב... איפה המצלמות שלכם?", ובהמשך: "שתים עשרה שנה כבר, כבוד השופטת, שתים עשרה שנה אני לא ישן בלילות".
מנגד, מנהל התפעול של הסניף טען כי הרשת פנתה לספקים וביקשה מהם לפעול בהתאם לצו, אך בחקירתו התקשה להסביר מדוע פניות בכתב הוצגו רק ביחס למאפיית אנג'ל, ורק מיוני 2023. מנהל הסניף טען כי הרשת מקבלת סחורה רק משעה 7:00, אולם התברר כי המחסום ששימש במקום היה עגלת סופרמרקט, שלט ושרשרת ללא מנעול, שגם הם אינם קיימים עוד.
בית המשפט קבע כי התובע סבל "הפרעה מוחשית ומהותית ולא חולפת" לשימוש הסביר בדירתו, באופן המקיים את יסודות עוולת המטרד ליחיד. לצד זאת, התקבלה טענת הרשת שלפיה הסכם הפשרה חדל לחול עם מתן רישיון העסק הקבוע ב־2022. מאחר שאין מקום לכפל פיצוי, נפסק לתובע, במסלול הנזיקי, פיצוי של 100 אלף שקל, לעומת 99,750 שקל שהיו מתקבלים לפי 133 ההפרות שבהסכם.
בסופו של דבר, חייבה השופטת סנדלר־איתן את הרשת לשלם גם 17 אלף שקל הוצאות משפט, ומתחה ביקורת על אופן האכיפה. "ראוי שעיריית ירושלים תפעל ביתר הקפדה על מנת לאכוף על הנתבעת את תנאי רישיון העסק", כתבה, כדי שהתובע לא ייאלץ "לכתת רגליו" לבית המשפט האזרחי בכל פעם מחדש.
תגובות