הסכסוך על מתחם התיירות באכזיב: הסתיים ב־22 אלף שקל בלבד
בית משפט השלום בקריות הכריע בסכסוך כספי שנמשך יותר משנתיים וכלל תביעה ותביעה שכנגד בסכום מצטבר של 825,965 שקל. הטמפרטורות באולם כבר הזכירו את יולי־אוגוסט, וגם הטון שהכתיבה השופטת בדיון התחמם בהתאם. ניהול הדיון היה מתוח, השופטת ליאת דהן חיון (בצילום) נעה באי־נחת בכיסאה ולא הסתירה את חוסר שביעות רצונה מהתמשכות ההליך.
הסכסוך התנהל בין אופיר קורפארו ואריה קרופרו לבין חברת טרק ים אכזיב. התובעים הגישו תביעה בסך 396,303 שקל, ואילו החברה הגישה תביעה שכנגד בסך 429,662 שקל. הצדדים התקשרו בשנת 2020 בהסכם להפעלת עסק לטיולי שטח במתחם תיירותי בחוף אכזיב.
לטענת התובעים, טרק ים הפרה באופן שיטתי את התחייבויותיה, לא סיפקה שירותי משרד ושיווק כנדרש וניסתה לכפות עליהם העלאה דרסטית בדמי השכירות. לטענתם, החברה ניתקה את החשמל והמים, נעלה את תאי השירותים ופגעה בפעילות העסקית דווקא בשיא העונה.
התובעים טענו עוד כי החברה הפנתה לקוחות למפעילים מתחרים, פעלה ללא רישיון עסק תקף והחזיקה כספים שנגבו עבורם, לרבות חלקם בשיעור של 90%. במסגרת המתווה הדיוני ביקשו לחייב את טרק ים בסכום המרבי שנקבע, 40,000 שקל, בצירוף ריבית, הצמדה והוצאות.
מנגד, טרק ים טענה כי התובעים ביצעו "חטא קדמון" כאשר חסמו את גישתה ליומן הפעילות הממוחשב, במטרה, לטענתה, להסתיר הכנסות ולהימנע מתשלום העמלה. לדבריה, לאחר ביטול ההסכם המשיכו התובעים להחזיק במתחם כ־7.5 חודשים, מבלי לשלם דמי שכירות או עמלות.
החברה הכחישה כי ניתקה תשתיות כדי להפעיל לחץ וטענה כי מדובר היה בתקלות מקומיות שטופלו. בתביעה שכנגד דרשה דמי שימוש, עמלות ופיצוי בגין אובדן מענקי מדינה, וטענה לנזקים של מאות אלפי שקלים. בהחלטה מינואר 2026 הבהירה השופטת: "לא אעתר לבקשת דחייה נוספת אלא מטעמים מיוחדים שירשמו".
בהמשך הסכימו הצדדים כי המחלוקת תוכרע על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. נקבע כי פסק הדין יינתן ללא הנמקה וכי הסכום שייפסק ינוע בין 0 ל־40,000 שקל. השופטת בחנה את כתבי הטענות, את הסיכומים ואת סיכומי התשובה שהגישו הצדדים.
בסופו של דבר, השופטת ליאת דהן חיון חייבה את טרק ים אכזיב לשלם לתובעים 22,000 שקל. נוכח המתווה הדיוני המוסכם ועל מנת "שלא להעמיק את הקונפליקט בין הצדדים", קבעה השופטת כי לא יינתן צו להוצאות.
תגובות