מיליון שקל נמשכו מחשבון האם, הבנקים סירבו לחשוף, ובית המשפט התערב
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בפני השופטת אורית אביגיל יהלומי (בצילום), הורה לבנק יהב ולבנק הפועלים למסור לבת מידע בנקאי על חשבונות אמה המנוחה. ההחלטה ניתנה לאחר שהבת טענה כי אחותה משכה כספים משמעותיים מחשבון האם, והבנקים סירבו למסור מידע ללא צו.
ברקע הסכסוך עומדות צוואות הדדיות של ההורים. האב נפטר ראשון, ועיזבונו עבר לאם. לאחר מות האם, שתי הבנות ירשו את רכושה בחלקים שווים. אלא שאחת הבנות טענה כי אף שלהוריה היו סכומי כסף משמעותיים, היא לא קיבלה סכום מהותי לאחר מות האם.
החשד התעורר לאחר שהבת גילתה מסמך שלפיו מיליון שקל הועברו מהחשבון המשותף של האם והאחות לחשבונה הפרטי של האחות. לטענתה, הדבר העלה חשש שהאחות רוקנה את חשבונות ההורים והעבירה כספים לחשבונה האישי, באופן שפגע בזכויותיה כיורשת.
לטענת הבת, גם לאחר פטירת האם בוצעו מהחשבון משיכות והעברות נוספות בסכומים של אלפי ועשרות אלפי שקלים, חלקן תחת הכותרת “מתנה”. מנגד, האחות טענה כי מדובר ב“מסע דיג” חסר בסיס, וכי מיליון השקלים הועברו אליה בהוראת האם ובאישורה.
השופטת יהלומי קבעה כי יורש נכנס בנעלי המנוח, וזכאי לקבל מידע בנקאי הדרוש לבירור היקף העיזבון. נקבע כי גם חשבון משותף עם יורש אחר אינו חוסם את זכות העיון, כאשר עולות טענות ממשיות על העברות ומשיכות בכספי המנוח.
בית המשפט נתן משקל לכך שהאחות הודתה כי קיבלה בחיי האם סכומים משמעותיים כ“מתנות”, ובהם מיליון שקל בפעימה אחת. עוד צוין כי לאחר פטירת האם היא המשיכה להעביר לחשבונה הפרטי כספים בהיקף של עשרות אלפי שקלים, בגין “הוצאות שוטפות”.
בסופו של דבר, השופטת יהלומי הורתה לבנקים למסור לבת דפי חשבון, יתרות, מסמכי סגירה ותכתובות בנקאיות הנוגעים לחשבונות האם, ממועד פטירת האב ועד סגירת החשבונות.
האחות שהתנגדה למסירת המידע תשלם לבת הוצאות משפט בסך 5,000 שקל, ולבנקים לא נפסקו הוצאות. 58473-01-26
תגובות