נהג מונית טען: שתי הדירות והמונית מכספי הוריו. מה קבעה השופטת?
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל תביעה שהגישה אישה נגד בעלה, לאחר כמעט חמישה עשורים של נישואים. האישה ביקשה להכיר בזכויותיה בבית המגורים, בדירה נוספת וברישיון למונית, אף שכל הנכסים נרשמו על שם הבעל בלבד. בית המשפט קיבל את התביעה במלואה.
בפני השופטת מיכל סער נדון סכסוך רכושי בין בני זוג שנישאו בשנת 1973 ולהם ארבעה ילדים. מאחר שנישאו לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, בחנה השופטת את המחלוקת לפי הלכת השיתוף, החלה על זוגות מאותה תקופה.
לטענת האישה, כל הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואים נרכשו מכספים משותפים ונועדו לשרת את התא המשפחתי. לדבריה, במשך יותר מעשרים שנה הפקידה את משכורתה לחשבון הבנק של בעלה, ורק בשנת 2012 פתחה לראשונה חשבון בנק עצמאי על שמה.
עדותה של האישה חשפה את מערכת היחסים בין הצדדים לאורך השנים. לדבריה, "אנחנו ביחד כל החיים וזה של שנינו, זה מכספנו ממתי שהוא התחתן איתי עד יום הפירוק שנינו היינו ביחד". עוד הוסיפה: "הכול שלנו", תוך שתיארה מערכת יחסים המבוססת על אמון מלא בבעלה.
מנגד טען הבעל כי הנכסים שייכים לו בלבד. לטענתו, בית המגורים והדירה נרכשו מכספים שקיבל מהוריו או מכספי ירושה, ולכן אינם חלק מהרכוש המשותף. כאשר נשאל על ניהול החשבון, השיב: "אני הייתי בעל החשבון, לא היה לה שום זכות בכלום".
בית המשפט בחן בנפרד את בית המגורים, הדירה ברחוב מ' והמונית עם הרישיון הציבורי. השופטת קבעה כי בני הזוג התגוררו במשך עשרות שנים בבית, גידלו בו ארבעה ילדים, השקיעו בשיפוצו כספים משותפים ואף עשו שימוש בכספי ירושה שקיבלה האישה לצורך שיפורו.
גם ביחס לדירה הנוספת נדחתה גרסת הבעל. השופטת ציינה כי לא הוצגו ראיות ממשיות לכך שהדירה נרכשה מכספי הוריו בלבד. בנוסף הודגש כי בני הזוג נטלו יחד הלוואה בנקאית ושיעבדו את הדירה, נתון המלמד כי מדובר בנכס משפחתי מובהק ולא ברכוש אישי.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי בית המגורים, הדירה והמונית הם נכסים משותפים של בני הזוג. השופטת הזכירה את קביעת הפסיקה שלפיה "ברבות השנים נעלמים תחומי ההפרדה, והנכסים - יהא מקורם אשר יהא - הופכים 'לבשר אחד'". הבעל חויב לשלם לאישה 30 אלף שקל הוצאות משפט.
תגובות