הרשמת קבעה: האב ידע במשך שנים על חוב המזונות וניסה להתחמק מתשלום

מאת: שלמה בוצ'צ'ו ,

לשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא דחתה בקשת “פרעתי” שהגיש אב המתגורר בארצות הברית, לאחר שטען כי יש לסגור תיק מזונות שנפתח נגדו עוד בשנת 2011. הרשמת קבעה כי מדובר בניסיון ממושך להתחמק מתשלום מזונות לבנו, תוך העלאת טענות סותרות בדבר אי־ידיעה, שיהוי והיעדר המצאה, למרות שידע לאורך השנים על קיומו של החוב וההליכים המתנהלים נגדו.

בפני הרשמת גינת פונט (בצילום) נדון סכסוך משפחתי חריף סביב חוב מזונות שנפסק כבר בשנת 2005. בהחלטה מנומקת ומפורטת, הנשענת על פסיקות בית המשפט העליון והוראות חוק ההוצאה לפועל, מתחה הרשמת ביקורת חריפה על התנהלות החייב, וקבעה כי “אדם אשר מבקש להתחמק מפסק דין ובורח מהארץ, אינו יכול עתה לבוא בדרישות”, תוך שהדגישה באופן חד־משמעי כי “יש לקיים פסקי דין”.

לפי ההחלטה, החייב, שגיא הורוביץ, טען כי תיק ההוצאה לפועל נפתח נגדו ללא המצאה כדין, בזמן שהתגורר בארצות הברית מאז שנת 2009. בנוסף טען כי הזוכה, אם בנו, ניהלה את ההליך בחוסר תום לב, וכי יש לקזז מהחוב סכומים שונים, ובהם 183 אלף שקל שלטענתו הועברו לצורך רכישת דירה, 67.5 אלף שקל בגין דמי שכירות ו־17.5 אלף שקל עבור תשלומי גן.

לטענת החייב, הזוכה ניסתה במשך השנים לגבות את החוב גם בארצות הברית, אולם בית משפט בפלורידה קבע כי אין סמכות לגבות שם את חוב המזונות. עוד טען כי לא קיבל אזהרה כדין על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכי הריביות וההצמדות שנצברו לאורך השנים אינן מוצדקות בנסיבות העניין.

מנגד, הזוכה טענה כי מדובר ב“סרבן מזונות כפייתי”, אשר ידע היטב על פסק הדין ועל תיק ההוצאה לפועל, אך בחר לאורך השנים שלא לשלם את חובותיו. לדבריה, החייב היה מיוצג באמצעות עורכי דין, ביצע בעבר תשלומים חלקיים ואף היה מודע להליכים שהתנהלו נגדו בישראל ובארצות הברית. עוד נטען כי היא גידלה לבדה את בנם המשותף, בעוד החייב פועל במשך שנים להתחמק מתשלום המזונות.

הרשמת פונט קבעה כי טענות החייב אינן אלא “טענות קיזוז”, שלא נתמכו באסמכתאות מספקות. בהחלטה הודגש כי לא הוצגה כל ראיה ממשית לכך שהחייב פרע את חוב המזונות, וכי גם הטענות להעברת מאות אלפי שקלים לצורך רכישת דירה או תשלומי שכירות לא הוכחו. בנוסף נדחו טענותיו בדבר “ניכור הורי”, לאחר שנקבע כי עזב את ישראל ואת בנו כבר בשנת 2009.

עוד הדגישה הרשמת כי גם אם לא בוצעה המצאה פורמלית מלאה, הרי שהחייב ידע בפועל על קיומם של פסק הדין ותיק ההוצאה לפועל. בהחלטה צוטטה בהרחבה פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה במקרים שבהם בעל דין מודע להליך המשפטי, “יש להעדיף את מועד הידיעה על פני מועד ההמצאה”, ולא לאפשר שימוש טכני בטענות המצאה כדי להתחמק מחובות משפטיים ומקיום פסקי דין מחייבים.

בסופו של דבר, דחתה הרשמת את בקשת החייב במלואה, הן בטענת “פרעתי” והן בבקשתו להפחתת ריביות והצמדה. בהחלטה נקבע כי החייב “עשה כל שלאל ידו כדי לא לשלם את מזונות בנו”, בעוד הזוכה נאלצה לנהל במשך שנים הליכי גבייה בישראל ובארצות הברית. בנוסף חויב החייב לשלם לזוכה הוצאות משפט בסך 7,500 שקל. 17-00045-11-5

הרשמת קבעה: האב ידע במשך שנים על חוב המזונות וניסה להתחמק מתשלום