הרשמת פני יעקובוביץ דחתה ניסיון לגלגל חיוב מרמ"י על קופת הכינוס
- 9 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
רשות האכיפה והגבייה דחתה בקשה של רוכש מקרקעין לחייב את כונס הנכסים ואת קופת הכינוס לשלם כ־109 אלף שקל שנדרשו ממנו על ידי רשות מקרקעי ישראל, לאחר שמכר זכויות במגרש שרכש במסגרת הליך כינוס נכסים. הרוכש טען כי החיוב נובע ממידע שלא נמסר לו בעת העסקה.
את ההחלטה קיבלה הרשמת פני יעקובוביץ (בצילום), שבפסק דין יסודי, מנומק ומדויק קבעה כי אין בסיס לחייב את כונס הנכסים או את קופת הכינוס בתשלום. בהחלטה הודגש כי החיוב אינו נובע מהמכר המקורי במסגרת ההוצאה לפועל, אלא מהעברת זכויות נוספת שביצע הרוכש לאחר שהנכס כבר נרשם על שמו.
לפי ההחלטה, הנכס נמכר בשנת 2023 לרוכש תמורת כ־1.07 מיליון שקל במסגרת תיק מימוש משכון. מדובר במחצית מגרש ריק המיועד לבניית בית מגורים דו־משפחתי. במסגרת הסכם המכר הצהיר הרוכש כי בדק את כלל ההיבטים המשפטיים והתכנוניים של העסקה, וכי הוא רוכש את הנכס במצבו כפי שהוא.
הרוכש טען כי כונס הנכסים הסתיר ממנו מידע מהותי הנוגע לחיובים עתידיים מול רשות מקרקעי ישראל. לטענתו, הכונס ידע כי החייבים פטורים מתשלום דמי הסכמה, ולכן היה עליו להבהיר שהחיוב יוטל בהמשך על הרוכש עצמו. עוד נטען כי אילו המידע היה נמסר מראש, העסקה כלל לא הייתה מתבצעת.
מנגד, כונס הנכסים ורשות מקרקעי ישראל טענו כי דרישת התשלום אינה קשורה לעסקת הכינוס, אלא להעברת זכויות נוספת שביצע הרוכש זמן קצר לאחר שהנכס הועבר על שמו. לפי רמ"י, מדובר בתוספת דמי היוון החלה כאשר מקרקעין נמכרים לפני השלמת בנייה ולפני חלוף חמש שנים ממועד סיום הבנייה.
בהחלטה נקבע כי הרוכש מכר את הזכויות לצד שלישי פחות מחודש לאחר שהנכס נרשם על שמו, מבלי שבוצעה בנייה על המגרש. הרשמת קבעה כי היה עליו לבדוק מראש את כלל ההשלכות המשפטיות של העסקה, במיוחד לנוכח מאפייני הקרקע והעובדה שמדובר ברכישת מקרקעין בהיקף של יותר ממיליון שקל.
בסופו של דבר נדחתה הבקשה, והרוכש חויב לשלם 3,500 שקל הוצאות לכונס הנכסים ו־1,500 שקל נוספים לרשות מקרקעי ישראל. בהחלטה צוין כי הטענות שהעלה הרוכש היו “ספקולטיביות ללא כל בסיס”, וכי ההליך גרם להתארכות בירור התיק ולעיכוב סיום הליכי הכינוס.
תגובות