בית המשפט קבע: הנישואים היו פיקטיביים, האזרחות הישראלית בוטלה
- 3 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר־שבע קיבל את בקשת משרד הפנים והורה על שלילת אזרחותו הישראלית של פלייטס כפוטה ווילפרדו, אזרח קובה שקיבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לישראלית. השופטת יעל רז לוי (בצילום) קבעה כי מדובר ב“נישואים פיקטיביים” שנועדו להשיג מעמד בישראל.
לפי פסק הדין, המשיב נכנס לישראל בשנת 2011 עם אשרת עולה כבן זוג של יהודייה. אלא שכעבור זמן קצר התקבל במשרד הפנים מכתב אנונימי שטען כי בני הזוג כלל אינם מנהלים חיי נישואים אמיתיים, וכי הקשר נועד “לצורך קבלת אזרחות בלבד”.
ההליך החל להתגלגל לאחר שבמהלך ראיונות שערכה רשות האוכלוסין לבני הזוג, התברר כי כבר חודשים ספורים לאחר העלייה לישראל הם נפרדו וחיו בערים שונות. בת הזוג עברה לבאר־שבע, בעוד המשיב עבר להתגורר בתל־מונד, והשניים הודו כי הקשר ביניהם עלה על שרטון.
לטענת משרד הפנים, במהלך אחד הראיונות הודה המשיב כי הנישואים “נרקמו לצורך העלייה”, ואף אמר כי בני הזוג “רק כתוב כנשוי, אך לא נשוי באמת”. עוד צוין כי המשיב אישר שהמטרה הייתה “לרכוש מעמד בישראל” מתוך רצון “לשפר את רמת חייו”.
מנגד, בית המשפט הדגיש כי שלילת אזרחות היא צעד קיצוני המחייב “מטען ראייתי כבד־משקל במיוחד”. השופטת רז לוי כתבה כי בשל “מעמדה הרם של הזכות לאזרחות”, יש צורך ב“תשתית איתנה” המוכיחה שהאזרחות הושגה על יסוד פרטים כוזבים.
השופטת קבעה כי במקרה זה הונחה תשתית ראייתית משמעותית. בפסק הדין הודגש כי בני הזוג “לא התגוררו יחד ולא ניהלו משק בית משותף”, המשיב נמנע מלהתייצב לראיונות נוספים, ולבסוף אף עזב את ישראל בשנת 2016, ומאז לא שב אליה.
עוד תיארה השופטת כיצד הרשויות ניסו במשך שנים לאתר את המשיב, לרבות באמצעות שגרירויות, פרסומים בעיתונות המקומית בקובה ואף ברשתות חברתיות. “ניסיונות אלו העלו חרס”, נכתב בפסק הדין, כאשר גם היעדר יחסים דיפלומטיים בין ישראל לקובה הקשה על יצירת קשר עמו.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי אלמלא הוצגה תעודת הנישואים, “לא היה המשיב זכאי לקבלת אזרחות ישראלית”. השופטת רז לוי הורתה על ביטול אזרחותו, אך ציינה ברגישות כי ככל שהמשיב ייחשף בעתיד לפסק הדין, תעמוד לו האפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש דיון מחודש בעניינו. 50542-07-25
תגובות