אושר בכנסת: מזונות ילדים ייקבעו בבית הדין הרבני גם ביוזמת הורה אחד

מאת: שלמה בן ברוך,

הכנסת אישרה אמש בקריאות השנייה והשלישית את הצעת החוק הממשלתית המרחיבה את סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים במסגרת הליך גירושים, גם כאשר רק אחד ההורים מבקש זאת. 53 חברי כנסת תמכו בחוק ו־38 התנגדו. ההסדר אושר כהוראת שעה לשנתיים, עד לסיום עבודתה של ועדה מקצועית שמינה הרב הראשי דוד יוסף.

לפי החוק החדש, ניתן יהיה לכרוך את סוגיית המזונות בתיק גירושים המתנהל בבית הדין הרבני גם כאשר ההורה השני מתנגד לכך. במצב כזה, כאשר ההליך נפתח לראשונה בבית הדין הרבני, לא יתאפשר עוד לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לדון במזונות הילדים, גם אם בעבר הסוגיה נדונה בערכאה האזרחית.

החקיקה החדשה נוגעת בליבה של סוגיית מרוץ הסמכויות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים, המתנהל בישראל זה שנים. הדין הקיים מאפשר לשתי הערכאות לדון בעניינים הנלווים לגירושים, אך בפועל העיתוי שבו מוגשת התביעה הראשונה הוא שמכריע איזו ערכאה תטפל בנושא.

עד לאחרונה קבעה פסיקת בית המשפט העליון כי ללא הסכמה הדדית של ההורים, נושא המזונות אינו יכול לעבור לבתי הדין הרבניים, גם אם אחד מהם הקדים והגיש שם תביעה. פסיקה זו התבססה על הלכת שרגאי משנת 1969, שקבעה כי מזונות ילדים אינם חלק טבעי מתביעת הגירושים ולכן סמכותם של בתי הדין בנושא מצומצמת.

בפסק דין שניתן בפברואר 2025 חידדו השופטות יעל וילנר ורות רונן את ההלכה וקבעו ברוב דעות כי הלכת שרגאי עומדת בתוקפה. הן קבעו כי רק שני חריגים מאפשרים לבית הדין הרבני לדון במזונות ילדים: כאשר שני ההורים מסכימים לכך, או כאשר אחד מהם מגיש תביעת השבה בגין כספים שהוציא. השופטת רונן הדגישה כי “מערכת בתי הדין אינה אמורה בהיעדר הסכמה בין בני הזוג להכריע בסכסוכים שאינם חלק אינטגרלי מהליך הגירושים”, וכי העניינים מצויים בסמכותו המובהקת של בית המשפט לענייני משפחה.

מנגד, בדעת מיעוט פירש השופט נעם סולברג את הלכת שרגאי באופן מרחיב יותר. לשיטתו, ניתן לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני כאשר מדובר בתביעה המוגשת בשם הילד עצמו כחלק מתביעת השבה רחבה יותר. אף שהעמדה לא התקבלה, היא שימשה כרקע מרכזי לדיון הציבורי סביב הצעת החוק.

החוק שאושר בכנסת מבטל למעשה את מגבלות הפסיקה ומעניק לבתי הדין הרבניים סמכות לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמה, כאשר נושא זה נכרך בגירושים על ידי אחד ההורים. בדיון שנערך בוועדת החוקה התריעה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד נועה ברודסקי לוי, מפני “החרפת מרוץ הסמכויות וכן החשש לסחטנות גט ולפגיעה בילדים”, בשל חשש כי ההסדר החדש יאפשר הפעלת לחץ על נשים המבקשות להתגרש.

לצד העתירות המשפטיות, החוק עבר כחלק מהבנות פוליטיות בין הקואליציה למפלגות החרדיות, שפרשו מהקואליציה במחאה על קידום חוק הגיוס. בתמורה לתמיכתן בהצעת החוק בנושא מזונות ילדים, תמכה הקואליציה בקידום חוק השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, שעבר בשבוע שעבר בקריאה הראשונה. (צילום להמחשה בלבד הרב משה חביב)

אושר בכנסת: בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים