נשיא ביהמ"ש העליון מושיט יד לשר המשפטים ומבהיר: "הכדור לא בשטחי"
- מגזין בית המשפט
- לפני יומיים
- זמן קריאה 2 דקות
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הבהיר כי הוא מושיט יד לשיתוף פעולה עם שר המשפטים, אך לדבריו ידו אינה נענית בחזרה. בדבריו התייחס למתיחות בין מערכת המשפט לדרג הפוליטי ולהשלכות האפשריות של המהלכים המתקיימים בזירה המשפטית בתקופה האחרונה.
לדבריו, גל החקיקה המקודם בתקופה האחרונה צפוי להגיע גם לפתחו של בית המשפט. עמית הדגיש כי המערכת תידרש להתמודד עם השינויים כחלק מתפקידה החוקתי, ואמר כי "במבול החקיקה שמתרגש עלינו בתחומים שונים, יש להניח שמבול החקיקה הזה יגיע לשולחננו במוקדם או במאוחר ונצטרך להתייחס לכך".
בהתייחסו ליחסיו עם שר המשפטים יריב לוין, ציין עמית כי מצדו נעשה ניסיון מתמשך לשמור על דיאלוג מקצועי. עם זאת, לדבריו, מאמצים אלה אינם זוכים למענה והוא ציין כי "אני כל הזמן, בכל מה שקשור לפעולה היעילה של מערכת המשפט, מושיט יד. אבל כבר אמרתי - לא פגשתי יד אחות, לצערי. הכדור לא בשטחי", ובכך הדגיש כי ידו נותרה מושטת לשיח ולשיתוף פעולה, גם כאשר אין לכך היענות מהצד השני.
גם סוגיית אי־ההכרה במינויו כנשיא בית המשפט העליון על ידי הקואליציה והממשלה עלתה בשיחה. עמית הבהיר כי הדבר לא ישפיע על אופן תפקודו והדגיש את מחויבותו לשירות הציבור. לדבריו, "אנחנו נמשיך בדרכנו. אני רואה את מערכת המשפט בהשוואה למערכת הבריאות. מערכת משפט שנותנת שירות לאזרח, נותנת שירות חיוני", והוא הוסיף כי השיקול המרכזי המנחה אותו הוא מתן שירות מקצועי ותקין לאזרחים.
הדברים נאמרו במסגרת ריאיון שקיים עמית לרגל יום הזיכרון הבין־לאומי לשואה בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב', בריאיון שערכה העיתונאית תמר אלמוג. במהלך השיחה שיתף גם בזיכרונותיו האישיים כבן לניצולי שואה, וסיפר כי בבית הוריו שררה שתיקה ממושכת סביב העבר, וכי נושא השואה כמעט שלא עלה בשיחות המשפחתיות.
בתיאור ילדותו אמר כי נושא השואה כמעט שלא עלה בבית, עד לבוא הדור הבא, וכי "ההורים לא דיברו… הם התחילו לדבר כאשר הגיעו הנכדים. הם אלה שבעצם גרמו להורים שלנו להתחיל לדבר". לדבריו, השואה הייתה נוכחת תמיד גם ללא מילים, והוא ציין כי "השואה הייתה מאוד נוכחת־נפקדת, כלומר לא היה צריך לדבר על זה, זה היה ברור שזה קיים".
בהמשך תיאר את סיפור הישרדותם של הוריו. אביו עבר בין מחנות ריכוז ועבודה, בהם בוכנוואלד, פלאשוב וסקרז'יסקו. על אמו סיפר כי נותרה לבדה בגיל צעיר לאחר שמשפחתה נרצחה, ואמר כי "מישהו הביא אותה לכומר של העיירה. שם היא גדלה עם שלוש 'אחיות'. היא לא ידעה שהיא יהודייה". לדבריו, רק בגיל 12 חזרה לחיק היהדות. על ההשפעה האישית של הדברים אמר בכנות כי "קשה לי מאוד לדבר על ההורים שלי. אני כל פעם דומע כשאני מדבר עליהם".
עמית התייחס גם לעלייה בגילויי האנטישמיות בעולם, וציין כי מדובר בתופעה הלובשת לעיתים צורות מודרניות ומוסוות. לדבריו, "היא מוסווית הרבה פעמים כאנטי־ישראליות, אנטי־ציונות, כשלילת זכותו של העם היהודי לבית לאומי משל עצמו", והוא הוסיף כי "האנטישמיות הזאת אכן מרימה ראש".
לדבריו של עמית הגיב יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, בביקורת חריפה. לטענתו, נשיא בית המשפט העליון חורג מסמכותו ומתערב בנושאים שאינם בתחום אחריותו, תוך שהוא מדגיש כי תפקידו של בית המשפט הוא לפרש את החוק בלבד ולא לעסוק במדיניות או במינויים.
תגובות