מאירוע זיכרון לאירוע משטרתי: תלונה לאחר הערב לציון משפטי נירנברג

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

אמש, ביום השואה הבינלאומי, התקיים במוזיאון העם היהודי ערב מרכזי לציון 80 שנה למשפטי נירנברג - אירוע טעון, מרגש ורב־משמעות, שנשא את הכותרת “צדק, משפט וזיכרון”.

הערב ביקש להתבונן לאחור אל הרגע המכונן שבו הוגדרה לראשונה בהיסטוריה האחריות הפלילית על פשעים נגד האנושות, ולבחון את משמעותו המוסרית והמשפטית גם בעולמנו כיום. האולם היה מלא בקהל מגוון - אנשי משפט, תרבות, אקדמיה וציבור רחב - שבא לחלוק כבוד לזיכרון ולמשמעות ההיסטורית של המשפטים.

האירוע נוהל ברגישות ובקפידה אמנותית, וכלל שירה, קטעי תיאטרון ועדויות, תוך התמקדות בדמותו של אברהם סוצקובר, מגדולי משוררי היידיש ועד תביעה במשפטי נירנברג. את הערב הובילה אמנותית הדס קלדרון, נכדתו של סוצקובר, והוא נערך בשיתוף בית שלום עליכם, הרשות ליידיש, תיאטרון יידישפיל ועמותת “דורות ההמשך”. שילוב האמנות עם ההיסטוריה יצר חוויה עוצמתית שחיברה בין זיכרון אישי לזיכרון קולקטיבי.

במעמד האירוע נכח שגריר גרמניה בישראל, מר שטפן זייברט, שנשא דברי ברכה בעברית רהוטה ומרגשת, והדגיש את מחויבותה של גרמניה לזיכרון, לאחריות ולמאבק באנטישמיות. אורח הכבוד היה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ’ אהרן ברק, ששוחח עם איש התרבות נעם סמל וסיפר על ילדותו בגטו קובנה, על הישרדותו יחד עם אמו, ועל השאלות המוסריות שממשיכות להדהד עד היום - ובראשן השאלה המצמררת: “מה היינו עושים אנחנו?”.

במרכז הערב עמדה גם התבוננות היסטורית־משפטית במשפטי נירנברג עצמם, שנפתחו בנובמבר 1945, ובהם הועמדו לדין 22 מבכירי המשטר הנאצי. לראשונה בהיסטוריה נדונו פשעים נגד האנושות, פשעים נגד השלום ופשעי מלחמה בפני בית דין בינלאומי. עם זאת, הודגש כי השואה עצמה לא הוגדרה אז כעבירה נפרדת, ולא נכללה במפורש בכתב האישום - עובדה המעוררת עד היום שאלות מוסריות ומשפטיות נוקבות.

הערב עמד גם על תרומתם המכרעת של משפטנים והוגים יהודים לעיצוב מושגי היסוד של המשפט הבינלאומי, ובהם הגדרת "פשעים נגד האנושות", פשעים נגד השלום, הקשר הפלילי והרעיון של השמדת עם כעבירה משפטית. למרות תרומתם המרכזית, חלק מן המונחים הללו לא קיבלו ביטוי מלא בפסקי הדין עצמם. העיסוק בהיעדר ההכרה המשפטית הישירה בשואה הדגיש את המתח המתמשך בין צדק היסטורי לצדק משפטי.

בסיום הערב, ולאחר תום האירוע, אירעה תקרית שבגינה הוגשה תלונה במשטרה: פרופ’ אהרן ברק פנה למשטרה בטענה להטרדה ולחסימת רכבו, תלונה שהוגשה נגד פעיל ימין שנכח במקום. האירוע, שהתרחש בשולי ערב העוסק בצדק, חוק וזיכרון, הדגיש פעם נוספת עד כמה שאלות של דמוקרטיה, חופש ביטוי ושלטון החוק ממשיכות להיות רלוונטיות גם שמונים שנה לאחר משפטי נירנברג.

מערב של זיכרון לעימות: תלונה במשטרה לאחר האירוע לציון משפטי נירנברג