תבע את התעשייה האווירית במיליונים - וישלם 200 אלף שקל הוצאות
- לפני שעה (1)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי מרכז לוד דחה תביעה שהגישו גיא דקל וחברת עיט מזל"טים נגד התעשייה האווירית, גיורא עירן וגרו-ווינגס, לאחר שקבע כי "לא עלה בידי התובעים להוכיח כי נכרת הסכם מחייב", וכי מדובר במחלוקת עסקית שלא הבשילה לכדי התחייבות משפטית מחייבת בין הצדדים.
בפסק דינו של השופט יעקב שפסר (בצילום) באה לידי ביטוי גישתו כשופט יסודי והשליטה המלאה בחומר הראיות; במהלך הדיונים לא עלה בידי מי מהצדדים להפתיעו או להתקילו, תוך הפגנת בקיאות רחבה ותגובה מדויקת לשאלות וטענות באי כוח הצדדים, ותוך קביעה כי "אין מחלוקת כי הצדדים לא חתמו על הסכם בכתב" וכי לא הוכחה גמירות דעת.
התביעה נולדה סביב פרויקט ART לפיתוח כטב"ם חקלאי, אשר לטענת התובעים הם "יזמו בכשירותם הפרטית"; בהמשך שולבו בתע"א, שם ציפו לקבל מניות, אופציות וזכויות, אך לטענתם "נישלו אותם" והמשיכו את הפרויקט "מאחורי גבם" באמצעות חברה חדשה.
בכתב התביעה דרשו דקל ועיט הקצאת מניות בשיעור של עד 16.3%, אופציות וכן פיצוי של 2 מיליון שקל בגין שימוש בכלי טיס, לצד פיצוי נוסף בגין לשון הרע, תוך טענה כי הובטחו להם זכויות כלכליות משמעותיות במסגרת החברה שתוקם.
מנגד טענה התעשייה האווירית כי "המגעים לא הבשילו" וכי הדרישות היו "בלתי מקובלות ומופרזות", תוך הדגשה כי התובע קיבל תמורה מלאה, וכי סירובו לחתום על מסמכי פטנטים "הוביל למשבר בין הצדדים" ולעצירת הפרויקט בפועל לאחר תקופה ממושכת.
השופט שפסר קבע כי גם אם התקיימו מגעים, הרי שלא הוכח כי הגיעו לשלב מחייב, וכי "כל מתווה היה מותנה באישור הגורמים המוסמכים", תוך קביעה כי לא הוכח חוסר תום לב וכי "הצדדים עשו מאמצים להגיע להסכמות", אך הדבר לא הסתייע.
עוד נקבע כי הזכויות בקניין הרוחני שייכות לתע"א, בהתאם להסכמים עליהם חתמו התובעים, וכי לא הוכח שנעשה שימוש בלתי מורשה; כן נדחתה טענת לשון הרע לאחר שנקבע כי "התובע לא עמד בנטל להוכיח" פגיעה בשמו או במוניטין שלו.
בסיום פסק הדין חויבו התובעים לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 200 אלף שקל, כאשר נקבע כי "הערובה תועבר לנתבעים" - תוצאה הממחישה את הפער בין הציפייה העסקית לבין ההכרעה המשפטית שניתנה בתיק.
תגובות