זמרת תבעה 75 אלף שקל על תגובות פוגעניות וזכתה ב־16 אלף שקל
- לפני שעה (1)
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי תגובות פוגעניות שפורסמו באינסטגרם חצו את גבול חופש הביטוי ומהוות לשון הרע. בפסק הדין צוין כי הביטויים שפרסם הנתבע כללו “מטען משפיל, מחפיץ ובעל קונוטציה מינית מובהקת”, וכי מדובר בפרסום פומבי העלול לפגוע בשמה הטוב של התובעת.
ההליך נדון בפני הרשמת הבכירה לימור נסים-לב. התובעת, הזמרת ואושיית הרשת דורון אזולאי, הגישה תביעה נגד יהונתן אריאל יוסף. התביעה הועמדה על 75 אלף שקל בטענה כי פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות פגעו בשמה הטוב ובמעמדה המקצועי.
לפי פסק הדין, אזולאי העלתה לחשבון האינסטגרם שלה סרטון של שיר חדש בפני עשרות אלפי עוקבים. בתגובה כתב הנתבע: “אחלה ביצוע. אבל איפה הבגדים?! כל אחת נהייתה לי ניקי מינאז'”. בהמשך הוסיף: “אם הייתי אבא שלך לא הייתי מעיר לך, הייתי מעיף אותך מהבית”.
עוד כתב הנתבע בתגובות נוספות: “לא בבקשה לא. רק לא זה. עלובה”. בהמשך פרסם גם את הביטוי “שנה של פירוק משפחות”. לצד התגובות הפומביות שלח לתובעת הודעות פרטיות ובהן נאמר בין היתר: “נערות ליווי עושות מלא כסף” ו“שמעי את חתיכת בדיחה מהלכת”.
עוד כתב הנתבע בהודעות: “ה-70 אלף עוקבים שלך רואים כמה שאת שבורה”. אזולאי טענה כי הפרסומים נועדו “להשפיל בפומבי ולפגוע במוניטין שבנתה בעמל רב”. לדבריה, הביטויים “זמרת ליווי” ו“נערת ליווי” הם “עלבון בוטה ומבזה”.
לטענת התובעת, מדובר בפרסום זדוני שנעשה כדי לערער את מעמדה המקצועי ולהציג אותה באור משפיל בפני קהל עוקביה. עוד נטען כי הנתבע השתמש בפלטפורמה הציבורית של הרשתות החברתיות כדי ליצור רושם שקרי הפוגע בשמה הטוב.
הנתבע מצדו לא הכחיש כי פרסם את הדברים אך טען כי מדובר בביקורת במסגרת שיח ציבורי. לדבריו, הדברים נאמרו “בלשון מושאלת ובהקשר רגשי וסוער האופייני לרשתות החברתיות”, ומתוך אמונה ערכית-דתית ביחס לתכנים שפורסמו.
בית המשפט דחה חלק מטענות ההגנה וקבע כי שתי תגובות פומביות מהוות לשון הרע. בפסק הדין נאמר כי האמירה “שנה של פירוק משפחות” עלולה ליצור רושם שהתובעת אחראית להתנהגות בלתי מוסרית, וכי “האדם הסביר יבין כי מדובר בייחוס העלול לפגוע במעמדה החברתי והמקצועי”.
עם זאת נקבע כי ההודעות הפרטיות אינן מהוות לשון הרע מאחר שלא התקיים יסוד הפרסום. הרשמת ציינה כי “הודעות פרטיות שנשלחו ישירות לתובעת אינן ממלאות אחר דרישת הפרסום”, שכן לא הוכח כי הגיעו לאדם נוסף מלבד הנפגעת עצמה.
בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה בחלקה. נקבע פיצוי של 6,000 שקל לכל פרסום, ובסך הכול 12,000 שקל. בנוסף חויב הנתבע לשלם 937 שקל אגרת בית משפט ו-3,000 שקל שכר טרחת עורך דין, סכום כולל של 15,937 שקל. מס' הליך: 10019-02-25
תגובות