שכנה סירבה לפרויקט תמ"א 38: פחדה ממעלית או דרשה תמורה כפולה
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
המפקח על רישום המקרקעין דן בסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בהרצליה, לאחר ששמונה מתוך תשעה דיירים התקשרו בהסכם תמ״א 38/2 עם חברה יזמית להריסה ובנייה מחדש, בעוד דיירת אחת סירבה לחתום והובילה להליך משפטי מורכב בפני המפקח המוסמך, לצורך בחינת נסיבות המקרה המלאות.
המפקח ארז שטיינברג (בצילום), המכהן כמפקח על רישום המקרקעין, בחן את טענות הצדדים והדגיש בהחלטתו את האינטרס הציבורי בפרויקטים לחיזוק מבנים, תוך פירוט נרחב של נסיבות ההתקשרות, מאפייני הבניין והזכויות הקנייניות של כל אחד מהדיירים המעורבים בסכסוך הנדון, וכן את המשמעויות הכלכליות והבטיחותיות העולות ממנו.
התובעים, שמונה בעלי דירות טיפוסיות בבית בן שלוש קומות, התקשרו עם חברה יזמית בהסכם לפינוי והריסה והקמת בניין חדש בן 6.5 קומות מעל הקרקע ו-2.5 קומות תת-קרקעיות, הכולל חניות ומחסנים, וכן שדרוג משמעותי של הדירות הקיימות במסגרת הפרויקט המתוכנן, לרבות תוספות בנייה ושיפור איכות החיים.
במסגרת ההסכם נקבע כי בעלי הדירות יקבלו דירות חדשות הכוללות ממ״ד, מרפסת שמש, מחסן וחניה, וכן עלייה של קומה אחת ביחס למצב הקודם; בעוד בעלי דירות הגג יזכו לדירות דופלקס עם יחידת הורים על הגג ושימוש ביתרת השטח כמרפסת רחבה, המשפרות את שווי הנכסים משמעותית, כך ששווי דירות טיפוסיות צפוי לנוע סביב כ-3.2 עד 3.8 מיליון שקל, בהתאם למאפיינים ולמיקום בבניין החדש.
הנתבעת, בעלת דירה בקומה השלישית שאליה מוצמד הגג, סירבה לחתום וטענה כי התמורה אינה מתאימה לצרכיה ולצרכי בנותיה המתגוררות עימה, וכי יש להביא בחשבון את שטח הגג הגדול, את הימצאות יחידת דיור עצמאית נוספת המשמשת למגורי בתה הנוספת, וכן את מצבה האישי והבריאותי הייחודי הנטען; בנוסף טענה כי שווי זכויותיה הכולל, לשיטתה, עולה על 5 מיליון שקל כבר במצב הקיים.
הנתבעת דרשה לקבל שתי דירות רגילות חלף הדירה המוצעת, בטענה כי רק פתרון זה יענה על צרכיה; אולם יתר בעלי הדירות דחו דרישה זו והגישו תביעה בטענה לסירוב בלתי סביר, אשר מסכל את קידום הפרויקט ופוגע בכלל הדיירים האחרים בבניין המשותף ובזכויותיהם הקנייניות באופן ישיר, כאשר לטענתם הדרישה משקפת תמורה עודפת בשווי מצרפי של מיליוני שקלים מעבר למקובל בפרויקטים דומים.
המפקח קבע כי הפרויקט נועד לחיזוק הבניין מפני רעידות אדמה, וציין כי מדובר במהלך ש״נועד להציל חיי אדם״; עוד הוסיף כי הקמת ממ״דים היא רכיב מרכזי, שכן "דומה שעל חשיבותם במציאות הנוכחית במדינת ישראל אין ולא יכול להיות חולק", במסגרת בחינת טובת כלל הדיירים במקרה זה.
באשר לטענות בדבר חרדת המעליות נקבע כי הנתבעת הסכימה בעבר להתקנת מעלית, ולכן ״חרדתה הסובייקטיבית הנטענת אינה מוחלטת״, וכי "לא ניתן להשתחרר מן הרושם״ שטענותיה הועצמו בדיעבד; כן הודגש כי הפרויקט צפוי להשביח את הדירות, כך ש״בין אם ערך דירתה החדשה יהיה 5.6 מיליון שקל כטענתה או 6.5 מיליון שקל כעמדת התובעים", מדובר בהשבחה כלכלית ברורה ומשמעותית.
תגובות