משבר בפיקוד המשפטי בצה"ל: מינוי הפצ"ר הבא עלול להיבלם בבג"ץ

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

התפטרותה של הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, לא הייתה אירוע טכני. תומר-ירושלמי עזבה את התפקיד בצל חשדות חמורים למעורבות בהדלפת מידע פנימי מהמערכת הביטחונית לבג"ץ, פרשה שהובילה לפתיחת חקירה והטילה ספק באמון הציבור במוסד הפצ"ר ובראשי מערכת המשפט הצבאית. חלל הפיקוד המשפטי שנוצר בצמרת צה"ל חייב מילוי מהיר.

לאחר עזיבתה, הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ כי החליט למנות לתפקיד את עו"ד איתי אופיר, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של משרד הביטחון. אלא שההודעה הזו מציפה שאלות משפטיות כבדות משקל הנוגעות לתוקף המינוי. חוק השיפוט הצבאי מגדיר באופן מפורש כי הפרקליט הצבאי הראשי חייב להיות "פרקליט צבאי" בעל ותק משפטי של לפחות שבע שנים.

הדרישה אינה דיונית או פרשנית, אלא תנאי סף מהותי שנועד להבטיח כי העומד בראש הפרקליטות הצבאית מכיר היטב את הדין הצבאי, מערכת משפטית בעלת מאפיינים שונים מהותית מן הדין האזרחי והפלילי. עו"ד אופיר אמנם מגיע עם ניסיון משפטי משמעותי וזיקה ארוכת שנים למערכת הביטחון, ואף שירת בעבר כקצין בגבעתי.

עם זאת, הוא מעולם לא שימש כפרקליט בפרקליטות הצבאית, וממילא לא החזיק במעמד "פרקליט צבאי" כפי שמתחייב בחוק. מהבחינה הזו, המינוי עשוי שלא לעמוד בדרישות החוק הכתובות. בלשכת שר הביטחון מודעים לבעיה המשפטית, ונבחן פתרון שיאפשר לאופיר לעמוד בתנאי החוק באמצעות גיוסו מחדש לצה"ל ושילובו בפרקליטות הצבאית לפרק זמן קצר בטרם המינוי.

ההנחה היא שהמהלך יספק מסגרת פורמלית שתאפשר להשלים את מינויו לפצ"ר. אלא שהסוגיה רחוקה מלהיות סגורה. מהלך שכזה עלול להיתפס כניסיון לעקוף את תכלית הדין ולהכשיר בדיעבד תנאי סף שנועדו להיות מהותיים. ייתכן כי אם יתקדם המינוי במתווה זה, יוגשו עתירות לבג"ץ בטענה שמדובר במינוי שאינו עומד בהוראות החוק. צילום באדיבות משרד הביטחון, אלעד מלכה

האם אפשר לעקוף את חוק? מהלך המינוי של כ"ץ מעורר מחלוקת משפטית