טענה שחייתה עם המנוח כבת זוג וביקשה חלק בעיזבון, מה קבעה השופטת?
- מגזין בית המשפט

- לפני 13 שעות
- זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע לאחרונה במחלוקת שנגעה לעיזבונו של גבר שנפטר בשנת 2022. המנוח הלך לעולמו כשהוא גרוש ואב לשני בנים. תביעה הוגשה בידי אישה שטענה כי הייתה בת זוגו הידועה בציבור וביקשה כי תוכר כיורשת מחצית מעיזבונו.
הדיון הובא לפני השופטת גילה ספרא־ברנע (בצילום), שנדרשה לקבוע האם אכן התקיימו בין השניים יחסי זוגיות מלאים כמשמעותם בחוק. פסק הדין בחן את מערכת היחסים על פני עשרות שנים ובדק אם נוצרה מסגרת חיים משותפת המצדיקה הכרה משפטית בידועה בציבור לצורך ירושה.
לטענת התובעת, היכרותה עם המנוח החלה בשנת 1999 ומאז גרו יחד בדירתו. לדבריה, היא חלקה עמו חיי משפחה מלאים, תוך שגידלו את ילדיהם המשותפים־למחצה, ואת בתה הוא ראה כבת לכל דבר. לדבריה, "בילינו יחד בארץ ובחו״ל ושיפצנו את דירתו מתוך כוונה להקים בית קבוע".
עוד הוסיפה כי המנוח נשא בהוצאות הלימודים והטלפון הנייד של בתה, ליווה אותה באירועים משפחתיים והציג אותה בפני סביבתו הקרובה כבת זוגו. לדבריה, יחסיהם התאפיינו במחויבות ובשותפות אישית, וכי לאחר גירושיו בחר המנוח להמשיך עמה את חייו במערכת זוגית מחייבת.
מנגד טענו בניו של המנוח כי התובעת פעלה באופן חפוז במטרה לזכות ברכושו. לטענתם, הבקשה לצו הירושה הוגשה שלושה ימים בלבד לאחר פטירת אביהם. הם גילו על כך רק כעבור חודש, כשביקשו בעצמם להגיש בקשה דומה, ולדבריהם היא אספה חפצים ומסמכים מדירתו בימי האבל הראשונים.
הנתבעים טענו כי אף שהתקיימה היכרות כלשהי בין אביהם לתובעת, היא לא התגוררה עמו דרך קבע. לטענתם, לא ניהלו חשבון משותף, לא החזיקו רכוש במשותף ולא הותירה אחריה סימנים המעידים על חיים זוגיים יציבים. הם ציינו כי עזבה את השבעה לאחר עימות עמם ולא חזרה.
השופטת ספרא־ברנע ציינה כי אין מחלוקת שהתקיימו יחסים מסוימים בין הצדדים. לדבריה, הם נסעו יחד, בילו בחופשות והיא שהתה בביתו, אך לא נוצרו קשרים משפטיים או כלכליים המעידים על שותפות אמיתית. היא הדגישה כי "לא נמצא כל מסמך רשמי שבו נרשמה כתובתה כדירת המנוח".
עוד ציינה כי התובעת הגישה את בקשתה סמוך לפטירה, הייתה מיוצגת יום קודם לכן, ואף כתבה לשכניו מטלפונו של המנוח הודעה בה נאמר כי היא אבלה. לדבריה, "בחירת המילים מעידה על קבלת ייעוץ משפטי מוקדם", וקבעה כי מעשיה מצביעים על תכנון מוקדם ולא על שותפות חיים אמיתית.
בית המשפט סיכם כי לא התקיימו התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 55 לחוק הירושה, לפיהם יש להוכיח קיום חיי משפחה במשק בית משותף. לפיכך נקבע כי התובעת אינה נחשבת ידועה בציבור של המנוח. מאחר שלא התקבלו טענותיה, לא נפסקו הוצאות משפט לטובתה.

























תגובות