ויתר על הירושה לטובת אחיו ובית המשפט קבע כי הנושים ייהנו מחלקו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט השלום בחיפה עסק לאחרונה במקרה יוצא דופן המשלב בין דיני ירושה להליכי חדלות פירעון. בשנת 2012 נפטרה אם המשפחה והורישה את דירת המגורים לשלושת ילדיה. כשנתיים לאחר מכן, באפריל 2014, ויתר אחד הבנים שהיה שקוע בחובות כבדים על חלקו בעיזבון לטובת שני אחיו, ובית הדין הרבני הוציא צו ירושה לטובתם בלבד.

כעבור למעלה מעשור פתח הבן בהליך חדלות פירעון. הנאמן שמונה לנכסיו ביקש מבית המשפט לתקן את צו הירושה כך שחלקו בדירה יועבר לתיק הכינוס וישמש לפירעון החובות. השופטת מירב קלמפנר נבון (בצילום) נדרשה להכריע האם ניתן לבטל את ההסתלקות מהירושה, על אף הזמן הרב שחלף מאז שנעשתה.

לטענת הנאמן, בעת ההסתלקות היה החייב שרוי בחובות משמעותיים, והדירה כלל לא נרשמה על שם היורשים. מאחר שהענקת הזכויות לא הושלמה ברישום, מדובר במתנה שלא יצאה לפועל ולכן ניתנת לביטול. בנוסף הדגיש כי כניסת החייב להליך מהווה הוכחה להחמרה ניכרת במצבו הכלכלי.

החייב התנגד וטען כי ההסתלקות נעשתה כהתחשבנות הוגנת לאחר שקיבל מאמו המנוחה כספים ותמיכה בשווי העולה על חלקו בדירה. עוד טען כי חוק חדלות פירעון מגביל ביטול הענקות לתקופה של ארבע שנים בלבד, וכי חלפו מעל עשר שנים מאז שהצו ניתן ולכן אין אפשרות לבטל.

בפסק הדין נכתב כי "זכויותיו של היחיד אינן נמדדות רק על פי חוק חדלות פירעון והן צומחות מכלל החוקים". עם כניסתו להליך, הנאמן נכנס בנעליו בכל הנוגע לזכויותיו ונכסיו. מאחר שמצבו הכלכלי הורע עוד לפני השלמת ההענקה, רשאים החייב והנאמן לחזור בהם מעסקת המתנה בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק המתנה.

לאור קביעה זו נקבע כי הנאמן רשאי לבטל את ויתור החייב על חלקו בעיזבון ולפעול לתיקון צו הירושה. בכך יירשמו מחדש זכויותיו בדירת אמו המנוחה לטובת תיק הכינוס, וזאת בלא קשר למועד שבו ניתנה ההתחייבות המקורית לטובת אחיו, במטרה לאפשר פרעון חובות לנושים.

בית המשפט: הנושים זכאים ליהנות מחלקו של הבן שוויתר על ירושת אמו