עורכת דין תובעת 100 אלף שקל: לא התקבלתי לעבודה בגלל ההריון שלי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דן לאחרונה בתביעה שהגישה עו"ד עינב שלי משה, תושבת באר יעקב ועורכת דין צעירה שהוסמכה בשנת 2024. בתביעתה דרשה פיצוי כספי בסך 100,000 שקלים בטענה כי סורבה לעבודה עקב הריונה במשרד הרצליך־לאור עורכי דין ונוטריון מתל אביב.

השופטת רונית סגל (בצילום) קיבלה את התביעה לידיה ועיינה בטענות הצדדים. היא בחנה את נסיבות ההתקשרות בין עורכת הדין הצעירה לבין המשרד הנתבע, תוך התמקדות בהודעה שנמסרה לה על קבלתה לעבודה ולאחר מכן השינוי שחל בעמדת המשרד בעקבות גילוי דבר הריונה.

על פי כתב התביעה, התובעת קיימה ראיון עבודה עם בעלי המשרד, עו"ד אסף לאור, ועם השותפה עו"ד דנה משולם. זמן קצר לאחר שנמסר לה כי התקבלה לתפקיד, התקשרה למשרד והודיעה לעו"ד משולם כי היא בתחילת הריון. עוד הוסיפה כי בכוונתה להמשיך בעבודה עד סמוך ללידה ולחזור לאחר מכן בהקדם האפשרי.

בעל המשרד, עו"ד אסף לאור, והשותפה עו"ד דנה משולם ציינו בתשובתם כי קבלתה לעבודה הייתה כפופה להשלמת הסכם העסקה ולסיכום תנאי השכר. לטענתם, משה הביעה הסתייגות מתנאים שהוצעו, ובכך נמנעה למעשה חתימת חוזה מחייב, ולא הייתה מניעה לשקול מחדש את העסקתה.

משה דחתה טענה זו והבהירה כי לא סירבה כלל לתנאים, אלא ציינה כי ציפיות שכרה עומדות על 14,000 שקלים ברוטו. לדבריה, המשרד השתמש בנושא השכר כעילה מלאכותית כדי להסתיר את ההחלטה האמיתית, והיא - אי העסקתה על רקע הריונה. לטענתה, מדובר בפגיעה ישירה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

עוד הדגישה התובעת כי המשרד דרש ממנה זמינות מיידית לכניסה לעבודה, אך דרישה זו נעלמה לחלוטין מרגע שנודע לו על הריונה. לטענתה, עובדה זו מחזקת את התחושה כי מדובר בהחלטה מפלה שנעשתה בחוסר תום לב ותוך ניסיון להסוות את המניע האמיתי.

בתביעה שהגישה, טענה משה כי מדובר באפליה חמורה מחמת הריון, תוך ניסיון "לכסות" את המעשה בטענות שאינן משקפות את המציאות. היא ביקשה מבית הדין לקבוע כי מדובר בהפרה ברורה של הוראות החוק, ולחייב את המשרד בפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 100,000 שקלים.

לטענת עורכת הדין: סורבתי לעבוד בהרצליך-לאור בשל הריוני, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות