מה קובע - בריאות או תפקיד: החלטות השופטים בתיקי פישר ונתניהו

מאת: דניאל לביא,

בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלים במקביל שני תיקים פליליים: האחד בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשני בעניינו של עורך הדין רונאל פישר. בשני ההליכים הוגשו בחודשים האחרונים בקשות לדחיית דיוני הוכחות – אך בעוד שבאחד נעתר בית המשפט לבקשות, באחר הבקשה נדחתה.

הפער בין שני התיקים מתבטא בהבדל בגישת בית המשפט כלפי נימוקי דחייה. בתיק האחד התקבלו שיקולים אישיים ורפואיים שנלוו אליהם אישורים רפואיים, ואילו בתיק האחר – לא ניתן משקל לטענות הנוגעות לעומס ניהולי חריג, למרות שמדובר בראש ממשלה מכהן, האיש המרכזי המנהל את ענייני הביטחון, המדיניות והחירום הלאומי – לעיתים בשיחות ישירות עם מנהיגי מעצמות ופורומים ביטחוניים בינלאומיים, תוך כדי ניהול ענייני פנים קריטיים של המדינה.

עם זאת, יש המצביעים על כך ששיקולי דחייה הנובעים ממעמד ציבורי או עומס תפקודי אינם נבחנים באותה אמת מידה כמו טעמים בריאותיים, הנתפסים כמשפיעים ישירות על היכולת להשתתף בדיון עצמו.

בתיק רונאל פישר, התקבלו בחודשים אפריל–יוני מספר בקשות דחייה. נוספו לכך בקשות שנסמכו על מצב החירום במדינה. בין היתר נטען כי פישר סבל מדלקת גרון, חום גבוה ותופעות לוואי של טיפול תרופתי, וכי המצב החריג במערכת אכף על ההגנה להיערך מחדש. בית המשפט, בראשות הנשיא משה סובל, אישר את הבקשות.

כל הבקשות בתיק פישר הוגשו בהסכמת המאשימה, והתקבלו תוך קביעת מועדים חלופיים קרובים. החלטות אלה התבססו על אסמכתאות רפואיות, וכן על בקשות למתן זמן נוסף להיערכות דיונית. באחת ההחלטות נכתב כי הדחייה ניתנת לנוכח מצבו הבריאותי של הנאשם, והצורך לנהל הליך תקין תוך שמירה על זכויותיו. ההסכמה מצד התביעה תרמה, ככל הנראה, לגמישות שבה נענה בית המשפט לבקשות, בהתאם למדיניות המקובלת של עידוד ניהול מוסכם של הליכים.

לעומת זאת, בתיק נתניהו, נדחתה בקשת הדחייה שהוגשה לחודש יוני, שבה נטען לעומס חריג בפעילות לשכת ראש הממשלה בעקבות המצב הביטחוני הרגיש. הבקשה הצביעה על כך שראש הממשלה עוסק ברציפות, ובאופן בלתי פוסק, בעניינים ביטחוניים-מדיניים רחבי היקף, מול מנהיגי מדינות וגורמי ביטחון.

מדובר באדם שתפקידו הציבורי הוא הרה גורל, עתיר אחריות ויוצא דופן בהיקף הזמן והמשימות המונחות לפתחו – בניגוד לבעלי מקצוע פרטיים כגון עורכי דין, שיש ביכולתם לפנות זמן מלא להתדיינות המשפטית בעניינם האישי. עם זאת, בית המשפט נדרש לבחון את הבקשה לפי קריטריונים אובייקטיביים החלים על כלל הנאשמים, תוך הפרדה בין שיקולים תפקודיים כלליים לבין כשירות להשתתף בהליך עצמו.

הרכב השופטים בראשות סגנית הנשיא רבקה פרידמן-פלדמן, והשופטים משה בר-עם ועודד שחם, דחה את הבקשה. בהחלטה נכתב כי לא הוצגו נסיבות יוצאות דופן או הנמקה מפורטת המצדיקות את הדחייה: "הבקשה לדחיית הדיון, במתכונתה הנוכחית, אינה מציגה תשתית או הנמקה מפורטת... ואינה מצביעה על אירוע חריג או מיוחד במינו המצדיק את הדחייה. הבקשה נדחית".

מהחלטת בית המשפט משתמע כי העדר פירוט מספק ועיגון ראייתי מוצק היו גורמים מכריעים בדחיית הבקשה, ללא קשר לזהות המבקש או מעמדו הציבורי.

שתי ההכרעות משקפות גישה שיפוטית שונה בהתאם לנסיבות והנימוקים שבכל בקשה, תוך ניסיון לאזן בין ניהול ההליך לעמדות הצדדים. הן ניתנו בצל עומס כבד המוטל על בתי המשפט ועל שופטי המחוזי בירושלים, הפועלים לסיים תיקים בלוחות זמנים צפופים. ההבחנה בין המקרים מדגישה כי ההכרעה נשענת על תוכן הבקשה ולא על מעמדו של הנאשם?

הרכב השופטים במשפט נתניהו. מימין: משה בר-עם רבקה פרידמן-פלדמן ועודד שחם