top of page
אחרי 40 שנה גילה שאינו אביה של הבת, תבע את האם וזכה ב־429 אלף שקל
מאת: שלמה בן ברוך בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפני השופט ליאור ברינגר, קיבל תביעה חריגה שהגיש גבר נגד אישה שהכיר כשהיו נערים בתיכון. לפי פסק הדין, היא הודיעה לו שהיא בהריון ממנו, השניים נישאו, וכעבור כחמישה חודשים נולדה תינוקת שנרשמה כבתם המשותפת. הנישואים לא החזיקו מעמד. כעבור כשלוש שנים הצדדים נפרדו ובהמשך התגרשו בשנת 1983, אך במשך עשרות שנים נותר האיש רשום כאביה של הבת. רק כשהבת הייתה כבת 40, בדיקה גנטית שערכה מטעמי בריאות העלתה כי הוא אינו אביה הביולוגי. כך נולד הה


בצל סערת הוואטסאפ: אגמון־גונן נדרשת להכריע בתיקי הגירה רגישים
מאת: שלמה בן ברוך, בעוד סערה ציבורית־אתית מתפתחת סביב הודעת וואטסאפ שיוחסה לשופטת מיכל אגמון־גונן (בצילום), בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נמשכת העבודה השיפוטית השוטפת: דיונים, החלטות ופסקי דין בתיקי הגירה רגישים. אחד מהם הוא פסק הדין בעניינו של אדם סלאח עבדלחמאן נגד רשות האוכלוסין וההגירה. לפי פרסומים בכלי תקשורת, מוקד הסערה הוא הודעת וואטסאפ שיוחסה לאגמון־גונן בקבוצת משפטניות רחבה, שבה המליצה על עורך דין העוסק בענייני הגירה וכתבה עליו: “הכי טוב”. לפי הפרסומים, הטענה


רוית צדיק התמודדה על נשיאות תל אביב - וקודמה לבית הדין הארצי
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, השופטת רוית צדיק, שופטת בכירה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קיבלה מינוי בפועל לבית הדין הארצי לעבודה, החל מ־6 בספטמבר 2026. מדובר בקידום מקצועי משמעותי לשופטת ותיקה, הבקיאה היטב בדיני עבודה ובעלת ניסיון מצטבר בניהול תיקים מורכבים במערכת בתי הדין. צדיק הוזכרה בתקופה האחרונה כאחת המועמדות הבולטות לתפקיד נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לצד שמה עלו גם שמותיהם של השופט דורי ספיבק והשופטת אריאלה גילצר כץ, שנבחרה בסופו של דבר לתפקיד נשיאת בית הדין האזו


הפגנות עיכבו את אספקת מכונת הכביסה בארבע שעות - מה קבע השופט?
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בפני השופט אלישי בן יצחק, דחה תביעה שהגיש סרגיי אייזנשטדט נגד חברת שא לי לוגיסטיקה, לאחר שמכונת כביסה שרכש סופקה באיחור של כארבע שעות. בפסק הדין נקבע כי העיכוב נבע משיבושי תנועה בעקבות הפגנות, ולא הצדיק פיצוי. התביעה נולדה לאחר שהתובע רכש מכונת כביסה ב־11 באוגוסט 2025, ותיאם אספקה ל־17 באוגוסט בין 08:00 ל־12:00. בפועל, אין מחלוקת שהמוצר סופק באותו יום, אך רק בשעה 16:20, כלומר באיחור של כארבע שעות. לטענת התובע, החברה לא היי


השופטת אריאלה גילצר כץ מונתה לנשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, השופטת הבכירה אריאלה גילצר כץ מונתה לנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהחלטת שר המשפטים ושר העבודה יריב לוין, ובהסכמת ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אילן איטח. המינוי נכנס לתוקף היום ויימשך שבע שנים, עד יולי 2033. על התפקיד התמודדו גם השופט דורי ספיבק והשופטת רוית צדיק, שני שופטים מנוסים ובקיאים היטב בדיני עבודה. הבחירה בגילצר כץ אינה גורעת ממעמדם המקצועי של המועמדים האחרים, אלא משקפת הכרעה בין שלושה מועמדים ראויים, שכל אחד מהם מביא עמו


כתב על שוטר קהילתי שהוא מושחת, בית המשפט חייב אותו ב־10,000 שקל
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בפני הרשמת דנה ביאלר (בצילום), קיבל תביעת לשון הרע שהגיש השוטר הקהילתי גיא גבאי נגד הפעיל החברתי מרדכי כץ. התביעה הוגשה על סך 30 אלף שקל, לאחר פרסומים בפורומים ציבוריים ברשת. לטענת גבאי, המשמש שוטר קהילתי בשכונת נווה שאנן בתל אביב, כץ פרסם כי הוא “אינו מגיב לפניות הציבור”, ובהמשך כתב: “מדוע שוטר מושחת כמו גיא גבאי נשאר בתפקידו”. גבאי טען כי הדברים פגעו בשמו הטוב ובליבת עבודתו. מנגד, כץ טען כי הוא מכיר את גבאי שנים ארוכות, וכ


נפלה בגן ציבורי בראש העין: העירייה תשלם יותר מ־70 אלף שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בפתח תקווה, בפני השופט אריאל ברגנר (בצילום), קיבל תביעה נגד עיריית ראש העין, לאחר שתושבת נפלה ב־2 בינואר 2021 בגן הירקון בעיר. לטענתה, הנפילה נגרמה ממפגע שכלל אבן שפה שקועה ופער גובה בין אבן הגן למשטח הגומי. לטענת התובעת, בעקבות הנפילה נגרמו לה נזקים רפואיים, נכויות זמניות ונכות צמיתה, והיא דרשה פיצוי כולל של 275,825 שקל בגין הפסדי שכר, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונסיעות. מומחה בית המשפט קבע לה נכות צמיתה של 5% בקרסול


שש שנים אחרי: עמית אלמוג נידון ל־25 שנות מאסר בגין רצח מאיה וישניאק
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהרכב בראשות השופט גלעד נויטל (בצילום), נשיא ואב"ד, ובהסכמת השופטות טלי חיימוביץ ולימור ביבי, גזר על עמית אלמוג 25 שנות מאסר בפועל בגין רצח בכוונה של מאיה וישניאק ז"ל, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון. ההרשעה הגיעה לאחר שמיעת ראיות ממושכת, לקראת סיום פרשת ההגנה. אלמוג חזר בו מכפירתו, הודה בכתב אישום מתוקן, והורשע ביום 25 בדצמבר 2025 בעבירת רצח בכוונה. במסגרת ההסדר נקבע כי התביעה תעתור ל־26 שנות מאסר, וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה. לפי


טיסה שבוטלה ו־18 שעות המתנה: ארקיע חויבה לפצות נוסעים ב־11,260 שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בתל אביב, בפני הרשם מיכאל שמפל (בצילום), קיבל חלקית תביעה נגד ארקיע קווי תעופה ישראליים וחברת TUS Airways, לאחר שטיסת חזור מלרנקה לתל אביב בוטלה ונדחתה. ארבעת הנוסעים דרשו 56,670 שקל מכוח חוק שירותי תעופה. לטענת הנוסעים, טיסת החזור נקבעה ל־23 ביוני 2024 בשעה 14:00, אך עם הגעתם לשדה נודע להם כי בוטלה. הם שובצו לטיסה חלופית ב־15:55, שנדחתה ל־20:30 ולבסוף בוטלה, והודעה סופית נמסרה להם סמוך ל־01:00 בלילה. עוד טענו הנוסעים כי הונפק להם כרטיס חדש


עיריית תל אביב דרשה 1.34 מיליון שקל, התביעה נמחקה והיא תשלם הוצאות
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בתל אביב, בפני השופט גד מינא (בצילום), קיבל בקשה לסילוק על הסף נגד עיריית תל אביב, וקבע כי חלק מחובות הארנונה שתבעה התיישנו. העירייה דרשה מהנתבעים 1,346,321 שקל בגין חובות ארנונה ומים לנכס ברחוב הצפירה. לטענת העירייה, חברת מרום פאר נדל"ן החזיקה בנכס, וסולימן פרהמנדפר היה בעל השליטה בה. עוד טענה העירייה כי חברת ארדן ניהול מבנים קיבלה את פעילות החברה בינואר 2023, לאחר שמרום פאר הפסיקה לפעול, ולכן ניתן לגבות גם ממנה את החובות. אלא שחלק משמעותי


יואב צוקר דרש 1.3 מיליון שקל ממפעל הפיס, ביה"ד: הפרזנטור לא היה עובד
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפני השופטת אופירה דגן־טוכמכר (בצילום), דחה את תביעתו של יואב צוקר נגד מפעל הפיס. צוקר, לשעבר שחקן ודוגמן וכיום יזם היי־טק, דרש יותר מ־1.3 מיליון שקל, בטענה כי שימש במשך כשני עשורים עובד של מפעל הפיס. צוקר הנחה את הגרלות הלוטו בשנים 2000–2021, בדרך כלל פעם בשבוע. ההגרלה עצמה נמשכה דקות בודדות, אך הוא נדרש להגיע כשעתיים קודם לכן. בסיום ההתקשרות קיבל 2,400 שקל בתוספת מע"מ לכל הגרלה, והתשלום בוצע כנגד חשבונית מס. לטענת צוקר, ל


שי ליפמן הורשע במידע פנים ובתרמית בניירות ערך: סחר דרך חשבון הוריו
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, הרשיעה את שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק ההשקעות Value Base, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. ההרשעה כוללת שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. לפי הכרעת הדין, ליפמן הורשע ב־9 עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, 6 עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים, 14 עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ו־11 עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך. על פי כתב האישו


המחוזי קבע, העליון אימץ: בעלי זכויות בקבוצת רכישה ישלמו רבע מיליון שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, בפני השופט מיכאל תמיר (בצילום), מחק תביעה שהגישו חברת רום איילון יזמות והשקעות ויניב משולם, המחזיקים יחד בכ־27% מקבוצת רכישה במודיעין־מכבים־רעות, וחייב אותם לשלם לנתבעים 250 אלף שקל שכר טרחת עו"ד, בתוספת ריבית. בבית המשפט העליון, הנשיא יצחק עמית והשופטים דוד מינץ וחאלד כבוב (בצילום) דחו את הערעור שהגישו רום איילון ומשולם, ובפועל אימצו את החלטת השופט תמיר. העליון קבע כי לא נפל פגם בפסיקת ההוצאות, וכי אין הצדקה להתערב בהחלטת המחוזי


מיליון שקל נמשכו מחשבון האם, הבנקים סירבו לחשוף, ובית המשפט התערב
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בפני השופטת אורית אביגיל יהלומי (בצילום), הורה לבנק יהב ולבנק הפועלים למסור לבת מידע בנקאי על חשבונות אמה המנוחה. ההחלטה ניתנה לאחר שהבת טענה כי אחותה משכה כספים משמעותיים מחשבון האם, והבנקים סירבו למסור מידע ללא צו. ברקע הסכסוך עומדות צוואות הדדיות של ההורים. האב נפטר ראשון, ועיזבונו עבר לאם. לאחר מות האם, שתי הבנות ירשו את רכושה בחלקים שווים. אלא שאחת הבנות טענה כי אף שלהוריה היו סכומי כסף משמעותיים, היא לא קיבלה סכום מה


טען למעצר שווא ולטלפון שבור, ויצא עם הוצאות של 7,500 שקל
מאת: שלמה בן ברוך, בית משפט השלום באשדוד, בפני הרשמת הבכירה רוית אלמסי כהן חסון (בצילום), דחה תביעה שהגיש מימון אברגל נגד שלושה שוטרים, ובהם בלש משטרתי, בטענה לעיכוב ומעצר שווא. אברגל דרש פיצוי של 20,000 שקל בגין נזק לא ממוני ונזק שנגרם, לטענתו, לטלפון הנייד שלו באירוע המשטרתי עצמו. התביעה נולדה מאירוע שהתרחש באוגוסט 2023, כאשר אברגל הגיע עם אדם נוסף סמוך לביתו של אחד השוטרים. אותו שוטר דיווח למשטרה, עיכב את השניים עד להגעת שוטרים נוספים, ובהמשך הם עוכבו ונעצרו. אברגל שוחרר


ראשת עיריית קריית אונו תובעת את עו"ד גלית דיגמי ב־600 אלף שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בתל אביב נדרש לתביעת לשון הרע בסך 600 אלף שקל, שהגישה ראשת עיריית קריית אונו, מיכל רוזנשיין, נגד עו"ד גלית דיגמי, תושבת העיר. בכתב התביעה נטען כי דיגמי פרסמה נגדה, ברשתות החברתיות ובוואטסאפ, שורת פרסומים פוגעניים. לטענת רוזנשיין, מאז כניסתה לתפקיד היא הפכה למושא של מסכת פרסומים שיטתית ומתמשכת. בכתב התביעה נטען כי מדובר ביותר מ־85 פרסומים שונים, שכללו לעג, ביזוי, הכפשה, הטלת דופי וייחוס התנהלות פסולה כלפיה. רוזנשיין טוענת כי אינה מבקשת למנוע


השופט בביקורת חריפה: עורכי הדין רואים תיק אחד, ביהמ"ש מנהל מאות
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, תביעה של 38 רוכשי דירות בפרויקט “מחיר למשתכן”, בסך כ־2.23 מיליון שקל, מתבררת בבית משפט השלום בתל אביב בפני השופט יאיר דלוגין (בצילום). הרוכשים תובעים את ארזי הנגב ייזום ובניה בע"מ ואת המדינה, בטענה לעיכובים במסירת הדירות, חיובים כספיים ונזקים שנגרמו להם. לטענת התובעים, הם רכשו דירות במסגרת הפרויקט, אולם בפועל נאלצו להתמודד עם עיכובים, התמשכות הליכים, חיובים שלטענתם נגבו שלא כדין ונזקים כספיים שנגרמו להם בעקבות אי־מסירת הדירות במועד. התביעה כוללת דרישה לפיצ


השופט חאלד כבוב: רכבת ישראל רשאית לממש ערבות של 49.7 מיליון שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט העליון, בפני השופט חאלד כבוב (בצילום), אישר לרכבת ישראל לממש ערבויות בנקאיות אוטונומיות בסך 49.7 מיליון שקל של החברה הספרדית “סוסיאדד אספנולה דה מונטאיס אינדסטריאלס”. ההחלטה ניתנה במסגרת סכסוך רחב סביב פרויקט חשמול המסילות של הרכבת. החברה הספרדית זכתה בשנת 2015 במכרז לביצוע פרויקט החשמול, שנאמד בתקציב של כ־11 מיליארד שקל. בשנת 2026 הודיעה רכבת ישראל על ביטול ההסכם עמה ועל כוונתה לממש את הערבויות הבנקאיות שניתנו במסגרת ההתקשרות בין הצדדים. לטענת ה


בת יחידה ויתרה לאמה על חלקה בדירת האב, ואז פרץ סכסוך משפחתי
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בפני השופט ערן אביטל (בצילום), דחה תביעה שהגישה בת יחידה נגד אמה, לאחר שביקשה לבטל ויתור שעליו חתמה בשנת 2018 על חלקה בירושת אביה. במרכז ההליך עמדה מחצית דירת מגורים, שהבת הסתלקה ממנה לטובת האם. הבת, שהייתה אז בת 27, טענה כי חתמה על תצהיר ההסתלקות לבקשת אמה, במסגרת יחסים משפחתיים מורכבים. לדבריה, האם הציגה את המהלך כ“הליך פורמלי חסר חשיבות”, והבהירה לה כי ממילא בעתיד היא צפויה לרשת את שני הוריה. כעבור כחמש שנים ביקשה הבת ל


השופטת מירה דהן שמה סוף לסכסוך של שנים והובילה את ההורים להסכמות
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפני השופטת הבכירה מירה דהן (בצילום), שם סוף לסכסוך משפטי ממושך בין הורים לבת צעירה, לאחר שנים של מחלוקות, תביעות הדדיות והתחשבנויות כספיות ומשפחתיות. במקום להותיר את הצדדים במסלול של עימות, הובילה השופטת את ההורים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין. במרכז ההליך לא עמדה עוד השאלה מי ניצח ומי הפסיד, אלא כיצד מסדירים את חיי הבת מכאן והלאה. התביעות הפתוחות נמחקו ללא צו להוצאות, והצדדים הסדירו את סוגיות המזונות, המדור, הוצאות החינ


bottom of page
