יואב צוקר דרש 1.3 מיליון שקל ממפעל הפיס, ביה"ד: הפרזנטור לא היה עובד
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפני השופטת אופירה דגן־טוכמכר (בצילום), דחה את תביעתו של יואב צוקר נגד מפעל הפיס. צוקר, לשעבר שחקן ודוגמן וכיום יזם היי־טק, דרש יותר מ־1.3 מיליון שקל, בטענה כי שימש במשך כשני עשורים עובד של מפעל הפיס.
צוקר הנחה את הגרלות הלוטו בשנים 2000–2021, בדרך כלל פעם בשבוע. ההגרלה עצמה נמשכה דקות בודדות, אך הוא נדרש להגיע כשעתיים קודם לכן. בסיום ההתקשרות קיבל 2,400 שקל בתוספת מע"מ לכל הגרלה, והתשלום בוצע כנגד חשבונית מס.
לטענת צוקר, למרות שהוגדר כנותן שירותים עצמאי, בפועל התקיימו יחסי עובד־מעסיק בינו לבין מפעל הפיס. לדבריו, הוא השתלב בליבת פעילות ההגרלות, פעל מתוך בניין הפיס, הקריא טקסטים שנמסרו לו, תיאם היעדרויות, וזכאי לזכויות סוציאליות רטרואקטיביות.
מנגד, מפעל הפיס טען כי צוקר היה “טאלנט”, פרזנטור ונותן שירותים עצמאי, ולא עובד שכיר. נטען כי התביעה מנופחת ומנותקת מהמציאות, וכי מדובר בניסיון לקבל בדיעבד זכויות של עובד, אחרי שנים שבהן ההתקשרות התנהלה במתכונת עצמאית.
לתמונה הכספית נוסף נתון חריף: הממונה על השכר קבע כי התגמול ששולם לצוקר היה גבוה משמעותית מהמקובל בשירות המדינה, ובנסיבות מסוימות אף עלה פי שלושה משכר מנכ"ל מפעל הפיס. אם היה מוכר כעובד, נטען כי היה עליו להשיב כ־2.32 מיליון שקל.
השופטת דגן־טוכמכר קבעה כי מבחני ההשתלבות והפיקוח אינם מובילים לתשובה חד־משמעית. מצד אחד, צוקר פעל מתוך מתקני הפיס ובפיקוחו; מצד שני, השירות ניתן פעם בשבוע, בשעות הערב, ולצוקר היו בשנים 2017–2021 הכנסות חיצוניות של כ־600–800 אלף שקל בשנה.
בפסק הדין נקבע כי פרזנטור מקבל תשלום בעיקר עבור היותו “הפנים” של המותג, ולא רק עבור שעות עבודה. לכן נקבע כי סיווגו של צוקר כנותן שירותים עצמאי לא היה שגוי, אלא שיקף באופן אותנטי את מהות ההתקשרות בינו לבין מפעל הפיס.
בסופו של דבר, השופטת דגן־טוכמכר דחתה את התביעה על כל חלקיה, וקבעה כי צוקר לא היה עובד של מפעל הפיס. גם דרישתו לפיצוי על עוגמת נפש נדחתה, לאחר שנקבע כי לא הייתה תלות כלכלית בפיס ולא נפל פגם בריענון נבחרת המנחים. 66538-12-22
תגובות