בצל סערת הוואטסאפ: אגמון־גונן נדרשת להכריע בתיקי הגירה רגישים

מאת: שלמה בן ברוך,

בעוד סערה ציבורית־אתית מתפתחת סביב הודעת וואטסאפ שיוחסה לשופטת מיכל אגמון־גונן (בצילום), בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נמשכת העבודה השיפוטית השוטפת: דיונים, החלטות ופסקי דין בתיקי הגירה רגישים. אחד מהם הוא פסק הדין בעניינו של אדם סלאח עבדלחמאן נגד רשות האוכלוסין וההגירה.

לפי פרסומים בכלי תקשורת, מוקד הסערה הוא הודעת וואטסאפ שיוחסה לאגמון־גונן בקבוצת משפטניות רחבה, שבה המליצה על עורך דין העוסק בענייני הגירה וכתבה עליו: “הכי טוב”. לפי הפרסומים, הטענה שמעלה הביקורת היא שאותו עורך דין ומשרדו מופיעים בתיקים בתחום ההגירה, תחום שבו דנה השופטת.

בעקבות הפרסומים הגיש עו"ד ערן בן ארי, יו"ר האופוזיציה בלשכת עורכי הדין וחבר המועצה הארצית של הלשכה, תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, בטענה כי המלצה כזו עלולה לעורר קושי אתי, לפגוע בשוויון בין עורכי דין וליצור מראית עין בעייתית. במקביל, לפי הטענות, במשרד הפנים בוחנים אפשרות לבקש את פסילת אגמון־גונן מעיסוק בתיקי הגירה והסתננות.

לצד הביקורת והסערה, חשוב לומר כי אגמון־גונן נחשבת לשופטת מקצועית, יסודית, שמוציאה תחת ידה פסקי דין מנומקים ובעלי משקל משפטי משמעותי, גם בקרב מי שחולקים על חלק מפסיקותיה בתחום ההגירה.

ואולם, פסק הדין בעניין עבדלחמאן מציג תמונה מורכבת יותר של העבודה השיפוטית. הערעור עסק בהחלטת בית הדין לעררים שדחה את בקשתו של אזרח סודן לקבל אשרת א/5. לטענתו, הוא הגיש בקשת מקלט בשנת 2009 בנציבות האו"ם לפליטים, ובהמשך בקשה נוספת בשנת 2016, אך האישור אבד.

מנגד, רשות האוכלוסין טענה כי לא אותרה בקשת מקלט פרטנית, וכי רישום בנציבות האו"ם לפליטים אינו שקול להגשת בקשה לפי הנהלים. הרשות הדגישה כי מספר זיהוי הכולל את האותיות AS אינו מוכיח הגשת בקשת מקלט, וכי המערער לא סתר את חזקת התקינות המנהלית.

אגמון־גונן לא קיבלה את טענותיו המרכזיות של המערער. היא קבעה כי במקרה המסוים אין לראות ברישום בנציבות האו"ם בקשת מקלט, וכי גם הטענה להגשת בקשה בשנת 2016 לא הוכחה. עוד קבעה כי אין ליצור חזקת “אי תקינות” כללית נגד הרשות על בסיס תקלות במקרים אחרים.

ואולם, בפסק הדין נרשמה גם התערבות לטובת המערער. אגמון־גונן קבעה כי כיום מצבו דומה למצבם של אזרחי סודן אחרים שקיבלו מעמד, לאחר שבקשתו החדשה תלויה ועומדת למעלה משנה. לכן, מטעמי שוויון, הורתה לרשות להעניק לו אשרת א/5 מטעמים הומניטריים, בכפוף להיעדר מניעה ביטחונית או פלילית.

כך נוצר הפער שמזין את הסיפור כולו: מצד אחד סערה סביב הודעת וואטסאפ והמלצה שעל פי הפרסומים מעוררת שאלות אתיות; מצד שני, שופטת שממשיכה לנהל תיקים, לדון בטענות רשות האוכלוסין, לדחות חלק מטענות המערערים, ובמקרים מסוימים גם להתערב בהחלטות מטעמי שוויון והגינות מנהלית. 5264-10-23

בצל סערת הוואטסאפ: אגמון־גונן ממשיכה להכריע בתיקי הגירה רגישים