ניצחון ללשכת המסחר: העירייה חויבה בהוצאות של 15 אלף שקל
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל בשבוע שעבר, באופן חלקי, את ערעור לשכת המסחר תל אביב והמרכז נגד עיריית תל אביב, וקבע כי חלק מהשטחים המשותפים בבניין משרדים אינם חייבים בארנונה, תוך הבחנה בין סוגי השטחים והשימושים בפועל, בהתאם להוראות צו הארנונה.
השופטת ארנה לוי (בצילום) קבעה כי ההכרעה מחייבת בחינה מהותית של השימוש בכל שטח, והדגישה כי "ועדת הערר לא התייחסה באופן נפרד וספציפי לשטחים אלו", וכי יש להימנע מהתייחסות כוללת, אלא לבצע הפרדה מדויקת בין שטחים טכניים לבין שטחי שירות, לפי טיב השימוש בפועל.
הערעור נסב על החלטת ועדת הערר מינואר 2025, שעסקה בארבעה נכסים בבניין ברחוב קרליבך-החשמונאים. עד אמצע 2023 לא חויבו השטחים בארנונה; אולם החל מ-1.7.2023 שינתה העירייה את סיווגם והחלה לחייבם, לרבות שטחים טכניים ושטחי שירות, המשמשים לתפעול שוטף של הבניין.
לשכת המסחר טענה כי מדובר בשטחים משותפים, המשמשים את כלל הדיירים, ולכן פטורים מארנונה. במסגרת הערעור נטען כי "לנישום יש זכות להוכיח את טענותיו במסגרת שמיעת ראיות", וכי אין לראות בלשכה כחברת ניהול, אלא כדיירת בלבד, או לחלופין לחייב רק שטחים טכניים.
מנגד, טענה עיריית תל אביב כי לשכת המסחר היא המחזיקה בפועל בשטחים והנהנית מהם. בהסתמך על עדויות, ציינה כי "מנהל המערערת אישר בעדותו כי המערערת משמשת גם כ'אב בית או ועד בית'", ולכן יש לראות בה כגורם השולט והמחזיק בשטחים לצורכי חיוב בארנונה.
בית המשפט קיבל עמדה זו ביחס לשטחים הטכניים, וקבע כי "המסקנה היא כי גם אם מדובר בשטחים משותפים יחול חיוב מלא בגין שטחים אלו", שכן חל החריג בצו הארנונה, המתייחס לשטחים המשמשים מערכות אנרגיה, מיזוג אוויר וכיוצא בזה, בהתאם לקביעת ועדת הערר המקורית.
עם זאת, ביחס לשטחי השירות, קבע בית המשפט כי מדובר בשטחים משותפים הפטורים מארנונה, והדגיש כי "אין חולק שמדובר בשטחים שאינם שייכים לדירה ספציפית ואין לאיש זכויות קנייניות בהם", וכן לא הוכח כי קיים מחזיק אחד דומיננטי, המחזיק ברוב השטח.
עוד נקבע כי "ועדת הערר התרעמה על המערערת כי לא טענה טענות מפורטות אך התקשיתי לרדת לסוף דעתה", תוך ביקורת על כך שלא בחנה את הראיות לגופן. בסיום נקבע כי העירייה חויבה בהוצאות משפט בסך 15,000 שקלים, לטובת לשכת המסחר.
תגובות