העליון דוחה ערעור ומאמץ את המחוזי: בקשת פלסטינים למנוע גירוש נדחתה
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון דחה ערעור של בני משפחה תושבי יטא, אשר ביקשו לקבל היתר שהייה בישראל בטענה כי הם מאוימים בשל חשד לשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. בפסק הדין נקבע כי "דין הערעור להידחות בלא צורך בתשובה", תוך הדגשת הפגמים הפרוצדורליים שנפלו בהליך שהגישו המערערים.
בית המשפט העליון אימץ את קביעות בית המשפט המחוזי, והבהיר כי לא נפל פגם בהחלטתו. ההרכב כלל את השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. פסק הדין נכתב בידי השופט מינץ, אשר קבע כי אין מקום להתערבות בהחלטת השופט אילן צור (בצילום) מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הורה על מחיקת העתירה.
המערערים, בני משפחה אחת תושבי העיר יטא שבנפת חברון, טענו כי שיתפו פעולה עם מדינת ישראל ועם גורמי ביטחון מטעמה, ובשל כך נשקפת להם סכנה ממשית. לטענתם, הם נמלטו לישראל והגישו בקשה לוועדה להכרה כמאוימים ולמתן היתר שהייה.
לטענת המערערים, במועד הגשת העתירה "הוועדה לא הכריעה בבקשתם ולא ניתן להם סעד זמני כלשהו", ולכן נדרשה התערבות שיפוטית דחופה. עוד נטען כי מחיקת העתירה הובילה "לתוצאה קשה נוכח הסכנה הנשקפת להם", וכי היה מקום להורות על מתן סעד זמני שימנע את הרחקתם.
מנגד, המשיב, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, טען כי מדובר בעתירה מוקדמת, שכן הבקשה הובאה בפני הוועדה רק לאחר הגשת העתירה. בית המשפט אימץ עמדה זו וציין כי "על פני הדברים... מדובר בעתירה מוקדמת", והדגיש כי יש למצות תחילה את ההליך המנהלי.
עוד קבע השופט מינץ כי טענות המערערים בדבר מיצוי הליכים נטענו "בעלמא, מבלי שצורפו אסמכתאות". בנוסף צוין כי המערערים טרם השלימו את הפרטים שנדרשו על ידי הוועדה, ומשכך "אין מקום להתערב בקביעות בית המשפט", והדבר מצדיק כשלעצמו את דחיית הערעור.
למעלה מן הצורך, התייחס בית המשפט גם לשאלת המועד להגשת הערעור, וציין כי מתקיימות "רגליים לסברה כי הערעור הוגש בחלוף המועד". נקבע כי חל "חריג הידיעה", שכן ההחלטות נצפו במערכת כבר במועד מוקדם, ולכן חלפו המועדים הקבועים בדין להגשת הערעור.
בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי "הערעור נדחה אפוא ועמו ממילא גם הבקשה למתן סעד זמני", תוך שהוא נמנע מפסיקת הוצאות. פסק הדין משקף עמדה עקבית, לפיה גם במקרים רגישים יש להקפיד על מיצוי הליכים טרם פנייה לערכאות.
תגובות