ביהמ"ש: סירוב בעלת הדירה להחלפת שוכר אינו מצדיק דרישת פיצוי
- מגזין בית המשפט
- לפני 16 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט השלום בשוקן דן לאחרונה בסכסוך בין בעלת דירה בגבעתיים לבין זוג ששכר ממנה את הנכס לתקופה של שנה, החל מיולי 2023. כבר כעבור כחודשיים הודיעו השוכרים כי עקב שינוי במקום עבודתה של האישה, בכוונתם לעזוב את הדירה בתחילת נובמבר, תוך ניסיון לאתר שוכר אחר שייכנס במקומם.
למרות הודעתם המוקדמת, בפועל עזבו השוכרים את הדירה באמצע נובמבר מבלי שנמצא שוכר חלופי. בעקבות זאת פעלה בעלת הדירה למימוש שטר החוב שנמסר לה במסגרת הסכם השכירות, והגישה אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. השוכרים מצדם התנגדו, והדיון הועבר לפתחו של בית משפט השלום.
לטענת הנתבעים, הם פעלו בתום לב לאיתור מחליפים, אולם נתקלו בקשיים בשל היעדר שיתוף פעולה מצד בעלת הדירה. לדבריהם, ניסיונותיהם לקדם מועמדים פוטנציאליים נבלמו, מה שמנע את השלמת ההליך. מנגד טענה התובעת כי השוכרים נטשו את הדירה חד־צדדית, הפרו את ההסכם וגרמו לה לנזקים כספיים.
עוד טענה בעלת הדירה כי אמנם הייתה מוכנה לאפשר הכנסת שוכר משנה, אך לא הסכימה להחלפת השוכרים עצמם. לשיטתה, האחריות כלפי הנכס וההתחייבויות החוזיות נותרו על כתפי הנתבעים, ומשכך הייתה זכאית לממש את הבטוחה שניתנה לה.
השופטת הבכירה רונית פינצ’וק־אלט (בצילום) דחתה את התביעה וקבעה כי הדין אינו מחייב שוכר להמשיך ולהתגורר בדירה בכל מחיר. בפסק הדין צוין כי בהתאם לסעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, בעל דירה אינו רשאי לסרב באופן גורף לבקשה להחלפת שוכר, אלא אם קיימים טעמים ענייניים כגון פגיעה ממשית בביטחונות או במצבו הכלכלי.
עוד קבעה השופטת כי דרישת התובעת להסתפק בשוכר משנה בלבד אינה סבירה, שכן היא מטילה על השוכרים אחריות מתמשכת לניהול הנכס, לפיקוח על התשלומים ולשמירה על תנאי ההסכם – נטל שאינו מוצדק בנסיבות העניין. בנוסף הודגש כי בעלת הדירה לא פעלה לצמצום נזקיה ולא ניסתה להשכיר את הדירה בעצמה, מחדל שפעל בסופו של דבר לחובתה.
תגובות