הנשיא מגבה את גלי רון: יצחק עמית מטיל קנסות על בקשות פסלות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט העליון ממשיך להקשיח את עמדתו כלפי בקשות פסלות שאינן נשענות על עילה משפטית מוצקה, ובמרכז האירועים ניצבת שופטת המשפחה גלי רון, בעלת ניסיון רב. השופטת, הידועה בגישה מקצועית ושקולה בניהול הליכים רגישים, מצאה עצמה מטרה לניסיון פסילה שנדחה על הסף, לאחר שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הבהיר כי לא היה בסיס לטענות בעניינה.

עמית ממשיך לשרטט תמונה רחבה של האתגרים המונחים לפתחה של מערכת בתי המשפט לענייני משפחה. הוא כותב בפסק דינו: "קשה היא מלאכתו של שופט, קשה עוד יותר מלאכתו של שופט בישראל, קשה עוד יותר מלאכתו של שופט בישראל בימים אלה, וקשה באופן מיוחד מלאכתו של שופט בית משפט לענייני משפחה". בכך הוא מבקש להדגיש את המורכבות הייחודית של התחום, שבו סכסוכי הורים מלווים את השופט לאורך זמן ולא מתמצים בהחלטה נקודתית כמו בערכאות אחרות.

עמית מציין כי בבית המשפט לענייני משפחה פועל מודל "שופט אחד משפחה אחת", מה שמחייב מעקב רצוף אחר צדדים המצויים במשבר מתמשך. מציאות זו אינה מאפשרת להיפרד מהצדדים לאחר הכרעה אחת, ובמקום זאת יוצרת עומס רגשי, משפטי ומנהלי משמעותי. הוא מדגיש כי לצד הדין היבש נדרש השופט להפעיל "נשמה יתרה" בשל הרכיב הרגשי המובהק המאפיין את הסכסוכים המשפחתיים.

לצד האתגר המהותי, עמית מציין מגמה מטרידה: הגידול החד בכמות בקשות הפסלות הבלתי־מוצדקות. לדבריו, שופטי המשפחה חשופים יותר מבעלי תפקידים אחרים לגל של בקשות פסלות ולתלונות לנציב תלונות הציבור על השופטים, כאשר "הנתונים מלמדים גם כי אותן בקשות ותלונות נמצאות ברובן המכריע כבלתי־מוצדקות". התוצאה היא שחיקת משאבי זמן שיפוטי וניהול הליכים סרק הפוגעים בציבור המתדיינים.

בנקודה זו עמית מוסיף ציטוט חד במיוחד המבהיר את עומק הפגיעה: "הדבר מוסיף על העומס הגדול ממילא שעמו מתמודד השופט. בית המשפט נדרש להקדיש זמן שיפוטי יקר על מנת להכריע בבקשות פסלות, גם כאשר מדובר בבקשות חסרות בסיס, ועל כך יש להצר". הוא מצביע בכך על העלות האמיתית של בקשות מסוג זה, לא רק מבחינת עומס על המערכת, אלא גם מבחינת פגיעה ישירה ביכולת לקדם תיקים מהותיים ורגישים.

במקרה שהתנהל סביב שופטת גלי רון, שופטת רצינית ומוערכת, דחה עמית את הבקשה לפסילתה באופן נחרץ וחייב את המערערת, שיוצגה בידי עו"ד מרים סרגוסי, בהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה.

עמית מצא כי הטענות כלל לא הצדיקו בחינה מעמיקה, ובכך העביר מסר ברור למי שמבקשים להפוך את הליך הפסלות לכלי דיוני. עצם ההחלטה מחזקת את מעמדה של רון כשופטת יציבה, מקצועית ורצינית הנדרשת לנווט סכסוכים רגישים במיוחד.

במקרה נוסף חייב בית המשפט העליון מערער ב־10,000 שקלים לאחר שניסה לפסול את השופט רמי בז'ה ולהעביר את הדיון למחוז אחר, כשעמית קבע כי מדובר בטענות ערעוריות במסווה של בקשת פסלות וללא כל בסיס למשוא פנים. עמית הבהיר כי בקשה לדיון בהרכב מורחב בהליכי פסלות שגויה משפטית, שכן סמכות הפסלות מסורה לנשיא בלבד. בסיכומו של דבר קובע העליון כי יש לעצור את השימוש לרעה בבקשות פסלות, ומתריע כי בקשות שאינן מבוססות יובילו לחיובים משמעותיים בהוצאות, במטרה להגן על השופטים ולהבטיח הליך משפטי יעיל ומקצועי.

העליון מגבה את השופטת גלי רון: עמית מטיל קנסות כבדים על בקשות פסלות חסרות יסוד